מ"ג מלכים ב ג יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט יֵשׁ אוֹתוֹ דְּבַר יְהוָה וַיֵּרְדוּ אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט וּמֶלֶךְ אֱדוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵ֥שׁ אוֹת֖וֹ דְּבַר־יְהֹוָ֑ה וַיֵּרְד֣וּ אֵלָ֗יו מֶ֧לֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט וּמֶ֥לֶךְ אֱדֽוֹם׃

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"יש אותו דבר ה'" - כי בוודאי לא בא אל המחנה להלחם כי אם בא מדבר ה'

מצודת ציון

"אותו" - עמו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויאמר". אז אמר יהושפט כי הוא לא לבד שיתפלל, כי בהכרח "יש אותו דבר ה'" (כתב אותו תחת אתו, ר"ל ממה שיש אותו ר"ל שנמצא פה, מבואר שיש אתו דבר ה'), כי תלמידו של אליהו לא ילך לחנם אל המחנה אם לא בשליחות: "וירדו".

ממרכבתם לכבודו: "ויהושפט". פי' שלבש בגדי הדיוט בל יתהדר לפני הנביא בשגם בעת צרה, לכן לא אמר ומלך יהודה: (יג) "מה לי ולך". ר"ל הנה תפלת הנביא לא תועיל רק למאמינים בה' ובנביאיו, שבזה יש קשר בין הנביא ובין האיש אשר הוא מתפלל בעדו, לא כן אתה "לך אל נביאי אביך, ויאמר לו אל", ר"ל הדבר הזה אינו טבעי רק השגחה: "כי קרא ה'". ובזה עליך לבטל את הגזרה, ובשגם שאינו עלי לבד, רק "לשלשת המלכים":

<< · מ"ג מלכים ב · ג · יב · >>