מ"ג מלכים ב א יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִ֠נֵּ֠ה יָ֤רְדָה אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַ֠תֹּ֠אכַל אֶת־שְׁנֵ֞י שָׂרֵ֧י הַחֲמִשִּׁ֛ים הָרִאשֹׁנִ֖ים וְאֶת־חֲמִשֵּׁיהֶ֑ם וְעַתָּ֕ה תִּיקַ֥ר נַפְשִׁ֖י בְּעֵינֶֽיךָ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותאכל וגו'" - על שדברו בזדון

"ועתה" - הואיל ואני באתי בהכנעה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הנה ירדה אש". ר"ל שאם תכלית ירידת האש להפיל מוראך עליהם, הלא כבר ראו כחך שני פעמים. ואם היה זה מצד

שדברו עזות, הלא אני מתחנן "תיקר נפשי בעיניך". וגם כפל "תיקר נפשי", בראשון בקש בל ישרף אותו ואותם, ועז"א "נפשי ונפש עבדיך". ובשני בקש שילך אתו, שאל"כ יהרגנו המלך על שלא הביאו בחזקה, ועז"א "תיקר נפשי בעיניך":