מ"ג מלכים א י טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צנה" - מקפת את האדם משלשה רוחותיו והוא שאמר בספר (תהלים ה יג) כצנה רצון תעטרנו

"שש מאות זהב" - והוא שש מנים שהזהב הוא הדינר

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"שש מאות זהב" - רצה לומר דינרי זהב

"יעלה" - היה נכנס בו

"זהב שחוט" - לרוב עשרו עשאם מזהב טוב עם כי הדרך לעשותם מברזל

מצודת ציון

"צנה" - מלבוש ממתכת יקיף כל הגוף להציל ממכת חרב כמו (תהלים ה יג)כצנה רצון תעטרנו

"שחוט" - נמשך כמו (ירמיהו ט ז)חץ שחוט לשונם ורוצה לומר זהב טוב נמשך כשעוה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאתים צנה ושלש מאות מגנים". הצנה מקיף מג' רוחות והמגן מרוח א', והיה צריך אל הצנה שש מנים, כי כל מנה מחזיק מאה זהב: