מ"ג מלכים א יח לז
<< · מ"ג מלכים א · יח · לז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲנֵ֤נִי יְהֹוָה֙ עֲנֵ֔נִי וְיֵֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת־לִבָּ֖ם אֲחֹרַנִּֽית׃
תרגום יונתן
רש"י
"וידעו וגו' כי אתה ה'" - ואני עבדך וכשתשלחני לבשרם לעתיד לבא יאמינו בי אם היום תענני
"ואתה הסבות את לבם" - נתת להם מקום לסור מאחריך ובידך היה להכין לבבם אליך (שם לא ב) ומדרש אגדה (במדבר רבה יח יב) אם לא תענני אף אני אהיה כופר ואומר אתה הסבות את לבם וכן אמר משה (במדבר טז כט) אם כמות כל האדם ימותון אלה אף אני כופר ואומר לא ה' שלחני לדבר את התורה והמצות וכך אמר מיכיהו (לקמן כב כח) אם שוב תשוב בשלום לא דבר ה' בימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ענני ה'" - בהורדת האש
"ואתה הסבות וגו'" - עבר במקום עתיד ורצה לומר בהנס הזה תסבב אליך את לבם אשר היה עד הנה אחורנית להפנות ממךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
את לבם אחורנית?:
"ענני". באופן "שידעו כולם כי ה' הוא האלהים", כי הגם שישיגו כי אתה אלהים ביניהם ואני עבדך, עדיין לא ידעו כי אלהי ישראל הוא הנמצא האחד מחויב המציאות שמהוה כל הוה ומקיים כל המציאות, כי יטעו שכחו כח מקבל מן הסבה העליונה, ועז"א ענני באופן שידעו כי ה' הוא האלהים. וז"ש חז"ל (ברכות ט ב) למה אמר ענני ב"פ, ענני שתרד אש וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם, ר"ל שלא יאמרו שהורדת האש הוא ע"י כח א' מן השרים התחתונים ושהוא שר ישראל. ולכן מלא את התעלה מים, כי הכשפים נבדקים במים כמ"ש חז"ל: "ואתה הסבות". אמר הטעם שישראל טועים ובלתי משיגים אלהותך הוא מצד שבראת את האדם באופן שלא ישיג שום דבר מן הקודם אל המאוחר ע"י מופת השכל, רק מן המאוחר אל הקודם, מן המסובב אל הסבה, ולכן הוא מוכן אל הטעות והשגיאה בדברים העיונים. ועי' פירושי ישעיה (מא, כג):
<< · מ"ג מלכים א · יח · לז · >>