מ"ג מלכים א יב לג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבד [מלבו] ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מלבד [מִלִּבּוֹ] וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֜עַל עַֽל־הַמִּזְבֵּ֣חַ ׀ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה בְּבֵֽית־אֵ֗ל בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י בַּחֹ֖דֶשׁ אֲשֶׁר־בָּדָ֣א מלבד מִלִּבּ֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ חָג֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּ֥עַל עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בחודש השמיני" - דרש להם הוא חדש האסיף ובו ראוי החג להיות "בדא מלבו" - לשון כזב (קונטריבי"ר בלע"ז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשר בדא מלבו" - אשר המציא ממחשבות לבו אשר לא כדת

"ויעל וגו' להקטיר" - ירבעם בעצמו עלה להקטיר את הקטורת אבל שאר הקרבנות העלו כהני הבמות במצותו

"ויעל" - העלה עולות כמו בדן 

מצודת ציון

"בדא" - ענין המצאת הכזב כמו (נחמיה ו ח) מלבך אתה בודאם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעל". עד עתה דבר איך סדר ענין העבודה לעגלים, ועתה מתחיל לדבר מה שקרה בחג הראשון מענין הנביא שבא, אומר

בהגיע החג והעלה עולות "על המזבח אשר בבית אל בחמשה עשר לחדש השמיני", ובזה עשה חג לבני ישראל שנעשה החג בפועל כי בא זמנו, ואז "ויעל על המזבח להקטיר", כי קרבן העולה נעשה ע"י כהני הבמות, אבל להקטיר קטורת עלה ירבעם בעצמו על המזבח, שעשה א"ע דוגמת הכ"ג, וכמו שביום הכפורים נכנס הכ"ג לפני ולפנים להקטיר קטורת, עלה הוא על ראש המזבח להקטיר שם קטורת, ואז בהיותו בראש המזבח: