מ"ג מלכים א ח לד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּה֙ תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֔יִם וְסָ֣לַחְתָּ֔ לְחַטַּ֖את עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַהֲשֵֽׁבֹתָם֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּ לַאֲבוֹתָֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והשבותם" - רצה לומר כאשר יצאו עוד למלחמה לא יהיו עוד נגפים ללכת בשבי אבל ישובו לארצם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואתה תשמע וסלחת". נגד התשובה תסלח העון, ונגד התפלה "והשבותם אל האדמה". ואין פי' שנתנו לפני אויב

לארץ אחרת שזה יזכיר בפסוק מ"ו, רק שיצאו למלחמה לגבול ארצם, ומ"ש "והשבותם" ר"ל שישובו היוצאים למלחמה לעריהם בשלום: