מ"ג מלכים א ח ב


<< · מ"ג מלכים א · ח · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ כׇּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֶ֥רַח הָאֵתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואתכנישו לות מלכא שלמה כל אנש ישראל בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בירח האיתנים" - תרגם יונתן בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא תשרי שביעי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בירח האתנים" - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות  

מצודת ציון

"האתנים" - ענין חוזק כמו (במדבר כד כא)איתן מושבך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויקהלו". אמנם עי"ז נקהלו כלל ישראל מעצמם, וזה היה ג"כ לכבוד המלך, ועז"א "אל המלך שלמה". ומצד הזמן, שהיה

"בירח האיתנים בחג", שהגם שלא היה מוטל עליהם אז מצות עליה לרגל בכ"ז רצו לחוג את החג בעיר הקודש ולראות באפריון אשר עשה המלך שלמה:

<< · מ"ג מלכים א · ח · ב · >>