מ"ג מלכים א ז לג
<< · מ"ג מלכים א · ז · לג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמַֽעֲשֵׂה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּמַעֲשֵׂ֖ה אוֹפַ֣ן הַמֶּרְכָּבָ֑ה יְדוֹתָ֣ם וְגַבֵּיהֶ֗ם וְחִשֻּׁקֵיהֶ֛ם וְחִשֻּׁרֵיהֶ֖ם הַכֹּ֥ל מוּצָֽק׃
רש"י
"ידותם" - איישי"ל
"וגביהם" - בוייל"ש בלע"ז הם הנקבים
"וחשוקיהם" - הם עגולים סביב שהוא קישורן
"וחשוריהם" - זרועות האופנים התחובים מגביהם לחשוקיהם שקורין ריי"ש בלע"זמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כמעשה אופן המרכבה" - כתמונת אופנים העשוים במרכבה
"הכל מוצק" - ביציקה נעשו ולא בהקשת הקורנס
מצודת ציון
"וגביהם" - הם אמצעית האופנים אשר בהם הנקבים וקרוי גב כי כששוכב האופן בארץ המקום הזה הוא הגבוה מכל האופן
"וחשוקיהם" - הם העגולים הגדולים סביבות האופנים החוגרים זרועות האופן כמו (שם כז יא) וחשוקיהם כסף שהוא ענין חגורה
"וחשוריהם" - הם זרועות האופן הקושרים העיגול הגדול לאמצעית האופן שבו הנקב כמו (שמואל ב כב יב) חשרת מים שהוא ענין קשירהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דברים, א] "ידותם", שהוא העץ או הברזל התקוע בחלל האופן הקטן האמצעי שעליו יתגלגל הגלגל. ב] "גביהם", הוא האופן הקטן עצמו שהוא מתגלגל על גב היד. ג] "חשקיהם", הוא הגלגל הגדול החצון שהוא הסובב על הארץ. ד] "חשריהם", שהם הקנים שמחברים האופן הקטן הפנימי עם האופן החצון. אמר שכל אלה היה "מוצק", נתכים ביחד, הידות היו "מוצק"ים עם דופן המכונה, והג' האחרים הוצקו ביחד והיו מקשה אחד:
<< · מ"ג מלכים א · ז · לג · >>