מ"ג מלכים א ד ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על אחד [האחד] לכלכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלִשְׁלֹמֹ֞ה שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נִצָּבִים֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִלְכְּל֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וְאֶת־בֵּית֑וֹ חֹ֧דֶשׁ בַּשָּׁנָ֛ה יִהְיֶ֥ה עַל־הָאֶחָ֖ד אחד לְכַלְכֵּֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכלכלו את המלך" - כל סעודתו ומאכל הסוסים וכל צרכי הוצאה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"על כל ישראל" - המה היו ממונים על כל ישראל לקחת מהם די צורך פרנסת בית המלך וכל אחד כלכל חדש בשנה וגבה מבני אנשי המחוז אשר הועמד עליו

מצודת ציון

"וכלכלו" - ענין הספקת הצורך כמו (שמואל ב יט לג)והוא כלכל את המלך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולשלמה שנים עשר נצבים". טרם שיספר גודל שולחנו של המלך וכבד משאו כי רבה מאד, יקדים, א] כי ערך הדבר בחכמה באופן שלא יכביד על בני מדינתו, הנה חלק את ארצו לשנים עשר חלקים כנגד י"ב חדש, באופן שכל חלק יפרנס את המלך ויכלכל שולחנו חדש ימים, ומינה נציבים שיתעסקו בזה, באופן שכל אחד היה מכין כל השנה לחם לחדש אחד, ובזה הוקל הדבר מן הכלל באשר נחו ממשאם אחד עשר חדש:

<< · מ"ג מלכים א · ד · ז · >>