מ"ג מלכים א א יא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר נָתָ֗ן אֶל־בַּת־שֶׁ֤בַע אֵם־שְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֣וֹא שָׁמַ֔עַתְּ כִּ֥י מָלַ֖ךְ אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן־חַגִּ֑ית וַאֲדֹנֵ֥ינוּ דָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

יא ואמר נתן לבת שבע אמיה דשלמה למימר הלא שמעת ארי מלך אדוניהו בר חגית ורבוננא דוד לא ידע:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא ידע" - כאומר לא תחשוב שבדבר המלך נעשה ואין להשיב כי המלך לא ידע מזה

"הלא שמעת" - באמת בודאי שמעת אשר אדוניה רוצה למלוך והדבר קרוב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הלא שמעת". בא לעוררה מג' צדדים, א] בל תאמר כי עוד יש שהות, עז"א "כי מלך אדוניהו", כבר מלך והדבר נחוץ. ב]

בל תאמר כי א"כ כבר נעשה מעשה ואין להשיב, עז"א "ואדנינו דוד לא ידע", וכשידע ימליך את שלמה: