מ"ג ישעיהו סה י


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני

מנוקד: וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.

עם טעמים: וְהָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השרון" - שם מחוז שהיה בארץ ישראל

"ועמק עכור" - כמשמעו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה השרון", כמ"ש עוד יהיה וכו' נוה רועים מרביצים צאן . אבל זה יהיה רק "לעמי אשר דרשוני" שהם הצדיקים, אבל.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעמי" - כל הטובה הזו תהיה לעמי אשר דרשוני בהיותם בגולה ולא עזבו את ה'

"ועמק עכור" - אף העמקים העכורים והמקולקלים יהיה לרבץ בקר כי שם ירבצו ושם ירעו מרעה שמן

"והיה השרון" - מקום המישור והשמן יהיה לנוה צאן כי שמה ירעו כמאז ולא תהיה שממה כמות שהיתה בזמן הגולה

מצודת ציון

"השרון" - מקום מישור ושמן כמו הרועים בשרון (דברי הימים א' כז)

"לנוה" - ענין מדור

"ועמק עכור" - עמק מקולקל וכן ואת עמק עכור לפתח תקוה (הושע ב)

"לרבץ" - מלשון רביצה והוא השכיבה לנוח