מ"ג ישעיהו סב א

מ"ג ישעיהו · סב · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְמַ֤עַן צִיּוֹן֙ לֹ֣א אֶחֱשֶׁ֔ה וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לֹ֣א אֶשְׁק֑וֹט עַד־יֵצֵ֤א כַנֹּ֙גַהּ֙ צִדְקָ֔הּ וִישׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"למען ציון" - אעשה ולא אחשה על מה שעשו לה "לא אשקוט" - לא יהא שלום לפני עד יצא כנוגה צדקה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"לא אשקוט" - לא יהיה מנוחה לפני עד אשר יראה הצדקה שאעשה לה כדבר המנהיר ומזריח והישועה שאביא עליה יהיה נראה לכל כלפיד אש הבוער

"למען ציון לא אחשה" - לא אשתוק מלהפרע להעכו"ם בעבור העלבון שעשו לציון שהחריבו אותה עד היסוד 

מצודת ציון

"אחשה" - ענין שתיקה כמו החשיתי מעולם (לעיל מב)

"אשקוט" - ענין מנוחה

"כנוגה" - ענין הארה וזריחה

"כלפיד" - הוא העץ אשר מנדנדים בו האש המתייבש מחום האש ומעלה שלהבת רב וכן וכלפיד אש בעמיר (זכריה יב)

"יבער" - ידלק

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"למען ציון", שב לדבר נגד שני הענינים שהזכיר בסימן הקודם.

• א) הצדקה שירצה ה' לגלות צדקת ישראל ואמתת תורתם ואמונתם.
• ב) הישועה שירצה ה' להושיעם. והנה ציון תצייר צדקת ישראל כי בציון היה מושב הסנהדרין והמקדש, וירושלים תציין תשועת ישראל כי שם ישבו ההמון ולשם יתקבצו פזוריהם, כמ"ש (נ"ב) לבשי עוזך ציון, לבשי בגדי תפארתך ירושלים, ציון תלבש עוז הפנימי הצלחות הנפשיות, וירושלים בגדים החיצונים הצלחות הגופניות, והנה לברר צדקת ישראל ואמתת תורתם צריך שיתוכח בדברים וטענות, ועז"א "למען ציון לא אחשה", לא אשתוק מלהתוכח ולהוכיח אמתתה, ולהוציא תשועת ישראל מגלותם צריך פעולה ומעשה, ועז"א "למען ירושלים לא אשקוט" לא אשב במנוחה מבלי לעשות דבר רק אהיה זריז להושיעם, והדלתות מגבילים, "למען ציון לא אחשה עד יצא כנגה צדקה", שהיא צדקת תורתם ואמונתם "ולמען ירושלם לא אשקוט עד ישועתה כלפיד יבער" שהיא התשועה, (והנה הנוגה הוא הדבר שאין לו אור מצד עצמו רק מקבל אורו מדבר אחר, כנוגה הירח שמקבל אורו מן השמש, אבל הלפיד אורו מצד עצמו. ובזה מצייר שע"י שיבעיר הלפיד שהיא התשועה ע"י שיראו תשועת ישראל איך יאיר להם את הלילה באור התשועה, עי"ז יכירו צדקם, וכאילו לפיד הישועה יפלש אורו על הצדקה, והצדקה תתראה ע"י התשועה, כמו שתתראה הירח ע"י השמש, וע"ז קורהו נוגה ואור חוזר של הלפיד:

ביאור המילות

"אחשה, אשקוט". אינם נרדפים כי חשה משתתף עם הפעלים המורים על השתיקה, ושקט משתתף עם הפעלים המורים על המנוחה, וגדר שם נוגה בארתי למעלה (ד' ה'. ט' א'. יג י'. ובכ"מ):

 

מ"ג ישעיהו · סב · א · >>