פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו סא ז


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם

מנוקד: תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם.

עם טעמים: תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחת בשתכם" - שהיה משנה אף הם כלמה ירונו תמיד חלקם כלו' תחת אשר עד הנה תמיד עמי היו רוננים כלמה חלקם יש רנה שהוא אבל כמו (איכה ב) קומי רוני בלילה וכמו (מלכים א כב) ותעבור הרנה דאחאב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תחת בשתכם", (הבושה היא מעצמו והכלמה היא מאחרים), תחת בשתכם שהיה להם בושה בעצמכם על שאבדתם כל חמדה "(תתאמרו) משנה" תקבלו כבוד כפול, "(ותחת) כלמה" מאחרים שנכלמתם על אורך הגלות, "ירנו חלקם" אלה שהכלימו אותם הם עצמם ירונו שירים ורננות על חלקם של ישראל (כמו שרנו תחלה עליהם שירי חרפה ובוז) יאמרו ברינתם ושיריהם לאמר, "לכן", תחת הבושה עתה "בארצם משנה יירשו" כי יירשו ארץ שלשת עממים נוסף על השבעה שירשו מקודם, ותחת הכלמה על ארך גלותם עתה "שמחת עולם תהיה להם", וזה ישקל בפלס נגד אורך הגלות:


ביאור המילות

"בשתכם, וכלמה". הבדלם מבואר למעלה (ל' ג') ותתימרו שבפסוק הקודם נמשך לפה, "תתימרו", משנה, וכן מלת תחת נמשך גם לכלמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמחת עולם" - כי לא יגלו עוד מארצם

"לכן" - בעבור הכלימה שהיה להם מן העכו"ם לזה יירשו בארצם ירושה כפולה ומרובה

"וכלימה" - ותחת הכלימה שהיה להם בגלות ירונו וישמחו בחלקם הטוב שאתן להם

"תחת" - במקום הבושת שהיה לכם יהיה לכם משנה פי שנים מהכבוד

מצודת ציון

"משנה" - כפול כמו וכסף משנה (בראשית מג)