מ"ג ישעיהו נז יט



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בורא נוב [ניב] שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בּוֹרֵא נוב [נִיב] שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בּוֹרֵ֖א נוב נִ֣יב שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בורא ניב שפתים" - בורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר יקראו לו שלום שלום

"לרחוק ולקרוב" - שניהם שוין מי שנתיישן והורגל בתורתי ועבודתי מנעוריו ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחליו ומחטאיו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"אמר ה' ורפאתיו" - ר"ל כן אמר ה' וכן היה כי נרפא מן המכות ומן העדר השלום (מלת ורפאתיו אמר במקום ה' כאלו הוא המדבר)

"לרחוק ולקרוב" - בין להרחוק ממנו בין להקרוב לו בשפתי כולם אחדש למולו דברי שלום

"בורא ניב שפתים" - אחדש אני לו ניב שפתים מחודש לא כמו לשעבר שהכל קנתרו אותו בדבריהם כי מעתה כולם יאמרו לו שלום שלום והכפל לחזק

מצודת ציון

"בורא" - כל דבר חדש יקרא בריאה

"ניב" - ענין דיבור כמו ינוב חכמה (משלי י') והוא מלשון תנובות שדי (דברים ל"ג) כי הדבור הוא פרי הלשון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"בורא", ה' אשר ברא כל המציאות ע"י ניב שפתים, שהוא ברוח פיו, אמר שלום לרחוק ולקרוב, ר"ל לצדיק ולבעל תשובה, וה' שבסוף הפסוק הוא נושא המאמר, "ה' בורא ניב שפתים אמר שלום לרחוק ולקרוב". ורפאתיו מחולי נפשו ומכאובות גופו, אבל.

ביאור המילות

"בורא ניב". חסר ב' בורא בניב, וה' שבסוף הכתוב הוא נושא המאמר: