מ"ג ישעיהו נז א



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הצדיק אבד" - כגון יאשיהו

"ואין איש שם על לב" - למה נסתלק

"באין מבין" - אין בנותרים מבין מה ראה הקב"ה לסלקו

"כי מפני הרעה" - העתידה לבא אל הדור נאסף הצדיק

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואנשי חסד" - עי"ז נאספו הרבה אנשי חסד בעבור שאין מי מבין אשר מפני הרעה נאסף הצדיק הראשון למען לא יראה בהרעה המעותדת לבוא כי על כי לא היה מי מרגיש בדבר ולא שב לה' לזה הרבו למות עוד למען ירגישו או למען לא יראו גם המה בהרעה

"הצדיק אבד" - כאשר הצדיק נאבד מן העולם אין איש שם על לב להתבונן בדבר למה הומת מה עשה 

מצודת ציון

"נאספים" - ענין מיתה כמו יאסף אהרן (במדבר כ)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הצדיק אבד", הם אומרים נסבאה שכר נשתה יין, כי מה יהיה קיצנו "הלא הצדיק אבד ואין איש שם על לב", כי מקרה אחד לצדיק ולרשע, וגם "אנשי חסד" גומלי חסד "נאספו" ומתו "באין מבין" מדוע מתו והם היו צדיקים, אבל לית דין ולית דיין (הצדיק הוא במצות שבין אדם למקום, עליו אין משימים לב כלל, ואנשי חסד לחבריהם, על מיתתם ישימו לב, עליהם יספדו ויתאבלו וישימו לב מדוע מתו, אבל אין מבין מדוע מתו כי מקרה אחד לכל ומותר האדם אין).

"כי מפני הרעה נאסף הצדיק", הם אומרים שהצדיק נאסף מפני הרעה שהיה לו בחייו, שישב בצום ותענית והיה חסר כל ולכן נאסף קודם זמנו:

ביאור המילות

"אין שם על לב, אין מבין". הבדל בין שימה על לב להבנה מבואר (למעלה מד יט. מו ח'):