מ"ג ישעיהו נג יא



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וַעֲו‍ֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵעֲמַ֤ל נַפְשׁוֹ֙ יִרְאֶ֣ה יִשְׂבָּ֔ע בְּדַעְתּ֗וֹ יַצְדִּ֥יק צַדִּ֛יק עַבְדִּ֖י לָרַבִּ֑ים וַעֲוֺנֹתָ֖ם ה֥וּא יִסְבֹּֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעמל נפשו" - היה אוכל ושבע לא היה גוזל וחומס

"בדעתו יצדיק צדיק" - היה שופט עבדי משפט אמת לכל הבאים לדין לפניו

"ועונותם" - היה סובל כדרך כל הצדיקים שנאמר אתה ובניך תשאו את עון המקדש (במדבר יח)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עבדי לרבים" - רצה לומר לא היה עבד של העכו"ם הרבים לשמוע בקולם בדבר האמונה כי היה עבדי אל מול העכו"ם הרבים ולא שמע אליהם ויט שכמו לסבול מה שעוו בו לייסרו ולהכאיבו בעבור זה

"בדעתו יצדיק צדיק" - כי בדעתו יחשוב להצדיק את ה' הצדיק לומר שבא למרק אשם העון למען לא יקופח שכר מעשה הטוב

"מעמל נפשו יראה ישבע" - כי מעמל נפשו אשר ראה היה שבע ונהנה ממנה 

מצודת ציון

"מעמל" - ענין יגיעה וצער

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעמל נפשו", וחוץ ממה שיתנחם ע"י זרעו הנה "מן העמל של נפשו" והצער שהיה לו "יראה וישבע" ותנוח נפשו, "בדעתו" במה שידע בעצמו כי "יצדיק צדיק עבדי", (ר"ל עבדי הצדיק באמת) במה שעבדי הצדיק יצדיק "לרבים", שימצא שביעה ונחת במה שידע כי הצדיק את הרבים שקדש את השם ברבים, וגם ע"י "שעונותם הוא יסבל", שכפר במיתתו על עונות הדור:

ביאור המילות

"בדעתו", מקור עם שימוש בכל"ם, במה שידע צדיק עבדי, עבדי הצדיק: