פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו נא כ


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך

מנוקד: בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר הַמְלֵאִים חֲמַת יְהוָה גַּעֲרַת אֱלֹהָיִךְ.

עם טעמים: בָּנַ֜יִךְ עֻלְּפ֥וּ שָׁכְב֛וּ בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצ֖וֹת כְּת֣וֹא מִכְמָ֑ר הַֽמְלֵאִ֥ים חֲמַת־יְהוָ֖ה גַּעֲרַ֥ת אֱלֹהָֽיִךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עולפו" - לשון עייפות כמו (עמוס ח) תתעלפנה הבתולות בצמא (פשמי"ר בלע"ז)

"כתוא מכמר" - הפקר כתוא זה שנפל למכמר תוא כמו ותאו וזמר (דברי' יד)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בניך עלפו", שתחת שבניך הגדולים והקטנים יקימו אותך מן השכרות וינהלו אותך, הם עצמם שתו שני הכוסות האלה עצמם ששתית ונשתכרו כמוך, עד "שעלפו ושכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר", שהגם ששכבו בחוץ נדמו כתוא השוכב במכמר ורשת, כן לא יכלו לזוז ממקומם. וממה נשתכרו? אומר כי הם "מלאים חמת ה'" שהוא כוס החמה, וגם "גערת אלהיך" שהוא כוס התרעלה והעונש, משני כוסות האלה נשתכרו גם הם:


ביאור המילות

"חמת ה' גערת אלהיך". החכמה בלב (יג) והגערה בפועל, שהוא העונש, ולכן אמר בגערת אלהיך, שמורה ההשגחה המיוחדת כי בה יתגלה העונש, "ותוא מכמר", שור הנופל במכמר ורשת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שכבו וגו'" - מתי רעב וחרב שכבו בחוצות ואין קובר להם

"כתוא מכמר" - ר"ל נשאר שוכב במקום שהומת כשור הבר הנלכד ברשת שהוא שם במקום שנלכד וא"א לו לזוז ממקומו

"בניך עלפו" - מחסרון לחם ומים

מצודת ציון

"עלפו" - ענין חלשות הלב והעדר ההרגשה כמו תתעלפנה הבתולות (עמוס ח)

"כתוא" - הוא שור הבר והוא בהפוך מן ותאו וזמר (דברים יד)וכמו כבש כשב

"מכמר" - רשת הלוכד כמו ופורשי מכמורת (לעיל יט)

"חמת" - מלשון חמה וכעס

"גערת" - ענין צעקת נזיפה