מ"ג ישעיהו מד יח



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֥א יָדְע֖וּ וְלֹ֣א יָבִ֑ינוּ כִּ֣י טַ֤ח מֵֽרְאוֹת֙ עֵינֵיהֶ֔ם מֵהַשְׂכִּ֖יל לִבֹּתָֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

לָא יָדְעוּן וְלָא מִסְתַּכְּלִין אֲרֵי מְטַמְטְמָן מִלְּמֶחֱזֵי עֵינֵיהוֹן מִלְּאִסְתַּכָּלָא בְּלִבְּהוֹן:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי טח" - היצה"ר המסית טח עיניהם מלראות ולבותם מלהשכיל

"לא ידעו" - אין בהם לא דעת ולא בינה 

מצודת ציון

"טח" - ענין מריחה ומשיחה וכן וטח את הבית (ויקרא יד)

"לבותם" - מלשון לב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ידעו", אומר הנה מה שלא ידעו ולא יבינו להרגיש הבל אמונתם אין זה פלא, "כי לא ידעו" יען "שטח מראות עיניהם, ולא יבינו" יען שטח "מהשכיל לבתם", (ר"ל הידיעה תהיה מצד הבחינה והנסיון, ולא יוכל לבחון מי שהוא עור וחסרו לו החושים להכיר המוחשים. וההבנה תהיה ע"י מופתי השכל והעיון והם טח מהשכיל לבותם, ואיך יבינו, אם חסרים להם כחות השכל והתבונה), וא"כ אין פלא מה שלא ידעו ולא יבינו. אבל זה פלא מדוע.

ביאור המילות

"לא ידעו ולא יבינו", כבר בארתי ההבדל בין ידיעה להבנה (למעלה מ"א י"ט, מ"ג יו"ד י"ט) כי ידיעה יפול על דבר שיושג מן החושים, ע"י הבחינה והנסיון מן המאוחר אל הקודם, וההבנה תהיה ע"י מופת השכל מן הקודם אל המאוחר, לכן נגד לא ידעו אמר כי טח מראות עיניהם, ונגד לא יבינו, אמר כי טח מהשכיל לבותם: