פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו מב יג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר

מנוקד: יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.

עם טעמים: יְהוָה֙ כַּגִּבּ֣וֹר יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמ֖וֹת יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה יָרִ֙יעַ֙ אַף־יַצְרִ֔יחַ עַל־אֹיְבָ֖יו יִתְגַּבָּֽר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

יי לְמֶעְבַּד גְבוּרָן אִתְגְלֵי לְמֶעְבַּד גְבוּרָא מִתְגְלֵי בִרְגַז בְּמִלוּל אַף בְּזִיעַ עַל בַּעֲלֵי דְבָבוֹהי מִתְגְלֵי בִגְבוּרְתֵה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' כגבור יצא", הגבור כחו במתניו ויוצא למלחמה בעצמו, וז"ש כגבור יצא.

"והאיש מלחמות" אינו גבור רק מלומד בתכסיסי מלחמה. ואיש מלחמות הוא אם בחן מלחמות רבות ובקי בהנהגת המלחמה, והוא אינו לוחם בעצמו רק "יעיר קנאה" שיודע תחבולות לזרז אנשי החיל ולהעיר קנאה בלבם, (והנמשל שכמו שהגבור לוחם בעצמו כן יופיע ה' בהנהגה נסיית ושידוד המערכה בכחו בעצמו. וכמו שהאיש מלחמה מסדר את אנשי החיל כפי רצונו, כן יסדר את הטבע והמערכה שתסכים ג"כ עם פעולותיו נגד אויביו).

"יריע" תפס משל האיש מלחמה שמריע תרועת נצחון לחזק בזה את גדודיו, "גם יצריח" יסבב שאויביו יצרחו זעקת שבר שיבעית אותם בתחבולות שעי"ז ירך לבבם, וע"י תחבולה זאת "על איביו יתגבר":


ביאור המילות

"גבור, ואיש מלחמה". בארתי למעלה (ג' ב'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יתגבר" - יתחזק את עצמו על אויביו

"יריע" - כגבור המנצח במלחמה

"יצא" - לתשועת ישראל

"יעיר קנאה" - יעורר לקנאת קנאת עמו

מצודת ציון

"יעיר" - מלשון התעוררות

"יריע" - מלשון תרועה

"יצריח" - ענין צעקה בקול גדול כמו מר צורח (צפניה א)