מ"ג ישעיהו מא כה



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמוֹ חֹמֶר וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס טִיט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַעִיר֤וֹתִי מִצָּפוֹן֙ וַיַּ֔את מִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י וְיָבֹ֤א סְגָנִים֙ כְּמוֹ־חֹ֔מֶר וּכְמ֥וֹ יוֹצֵ֖ר יִרְמׇס־טִֽיט׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"העירותי מצפון ויאת" - אני מגיד העתידות הנני מעיר לבנות חרבות ירושלם את כורש מצפון ויאת את בבל להחריבה

"ממזרח שמש יקרא בשמי" - כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים (עזרא א) ונראה שארץ פרס במזרחית צפונית היא לארץ ישראל ד"א העירותי מצפון את נבוכדנצר להחריב את עירי ויאת וכורש העירותי ממזרח שיקרא בשמי לבנות את עירי שמלכות פרס ממזרח ארץ ישראל היא שנאמר ראיתי את האיל וגו' וי"ת איתיתי בגלאי מלך דתקוף מרוח צפונא וייתי כמיפק שמשא בגבורתיה ממדינחא אגבריניה בשמי

"ויבא סגנים" - ויבא על מלך בבל ועל שריו כאשר בא לרמוס על חומר וכמו יוצר חרשים ירמוס טיט לכלי חרס כן ירמוס הוא סגנים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"העירותי" - מלשון התעוררות

"ויאת" - ענין ביאה

"סגנים" - מין שררה

"חומר" - הוא כעין טיט

"יוצר" - אומן חרס

"ירמוס" - ענין דריכה ברגל 

מצודת דוד

"העירותי" - כאומר הנה אני אגיד עתידות אשר כבר גזירה מלפני להעיר את נ"נ מצפון לבוא על ירושלים להשחיתה ואח"ז יבוא כורש ממזרח ויקרא בשמי להאמין בי והוא יבוא על שרי בבל לרמסם כמו חומר וכמו היוצר הרומס בטיט וכפל הדבר במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"העירותי", הנה אנכי העירותי את גוג שיבא מצפון, וגם "ויאת" ויבא כמו שאמרתי והעירותי מראש ע"י הנביאים. וגם העירותי "ממזרח שמש" את מלך המשיח אשר "יקרא בשמי" לקרוא העמים אל אמונת האחדות, ויאת ג"כ ויבא על הסגנים כמו על חומר שרומסים אותו לצורך לבנין, ויש הבדל בין חומר ובין טיט, החומר עושים ממנו כלי חרס ולבנים, לא כן הטיט שלא יעשו ממנו מאומה, לפ"ז אומר כי המשיח גם "הטיט" הבלתי ראוי לכלום ירמוס אותו כמו יוצר העושה כלים, ור"ל גם הריקים והפוחזים שבאה"ע יחזיר למוטב ע"י מלחמותיו, עד שלא ירמוס להשחית אך לתקן:

ביאור המילות

"חמר, טיט". בארתי למעל' (יו"ד ו') כי חומר רומסים אותו לעשות ממנו כלים לא כן הטיט, והיוצר הוא העושה הכלי בחומר לא בטיט, כמ"ש כי כחומר ביד היוצר: