כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶפְתַּ֤ח עַל־שְׁפָיִים֙ נְהָר֔וֹת וּבְת֥וֹךְ בְּקָע֖וֹת מַעְיָנ֑וֹת אָשִׂ֤ים מִדְבָּר֙ לַאֲגַם־מַ֔יִם וְאֶ֥רֶץ צִיָּ֖ה לְמוֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהרות" - לב מבין לתורה ולנבואה "מדבר" - מקום שלא היתה חכמת התורה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שפיים" - כן נקראו המקומות הגבוהים וכן רוח צח שפיים (ירמיהו ד)

"לאגם" - כן נקרא מקום כניסת המים וכן ועל אגמיהם (שמות ז)

"ציה" - שממון 

מצודת דוד

"למוצאי מים" - להיות מקום מוצא מים

"מעיינות" - אפתח מעיינות

"על שפיים" - במקומות הגבוהים אוליך נהרות עם כי אין דרך הנהרות למשוך שמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אפתח על שפיים", על מקומות הגבוהים שאין דרך להיות שם נהרות, שהנהרות אין מצויים רק במקום נמוך ובהר לא ימצאו רק מעינות, אני אפתח שם "נהרות. ובתוך בקעות" ששם אין מעינות מצוים רק נהרות, אני אפתח שם "מעינות", וזה הפך מן הטבע והרגיל.

"אשים מדבר" במדבר אין אגמים מצויים שאין נמצאים רק במקום לח, אני אשימם "לאגם מים. וארץ ציה" ויבשה שמן הנמנע שיתקיימו האגמים שם כי חום השמש תיבשם, אשימה "למוצאי מים" שימצאו שם מעינות ומקורות מים: