מ"ג ישעיהו ל כו



<< · מ"ג ישעיהו · ל · כו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִֽהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהֹוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שבעתים כאור שבעת הימים" - שבעתים שבע שבעיות כאור של שבעת הימים הרי ארבעים ותשע שביעיות העולים לשלש מאות וארבעים ושלשה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חבוש" - ענין כריכת מטלית על מקום השבר כמו ולא חובשו (לעיל א)

"ומחץ" - ענין מכה ופצע כמו מחץ ראש (תהלים קי

מצודת דוד

"ביום חבוש" - זה הטובה יהיה בעת ירפא שברם ומכתם ר"ל אחר מפלת אשור שיהיה מכה בהם

"יהיה שבעתים כאור וגו'" - יהיה שבעה פעמים ככה וחזר ופירש שיהיה כאור שבעת הימים ביחד והוא ענין משל על רוב הטובה כלפי שנאמר ביום רעה שמש וירח קדרו (יואל ב)

"כאור החמה" - תבהיק אורה כמו אור החמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה", ידוע שהצרה נמשלה ללילה ועת ההרוחה נמשל להיום, וההרוחה שבא לאדם בעת הצרה נמשל לאור הלבנה הזורח באמצע הלילה, אבל ההצלחה הזורחת על ראשו בעת הטובה והשלוה נמשלה לאור החמה, עפ"ז ממליץ, כי גם "אור הלבנה" שהיא תחלת הישועה שיבא אחרי הצרות הגדולות והלילה האפלה הזאת, "תאיר באור גדול כאור החמה", עד שישכחו הצרות תיכף ויהיה דומה כאילו לא היה לילה וצרה כלל, "ואור החמה" היינו בעת ההצלחה אח"כ תהיה האור "גדול שבעתים" היינו הרבה פעמים יותר, "עד" שידמה "כאור שבעת הימים" הידועים, שהם שבעת ימי בראשית, שאז זרח האור על המציאות אשר התחדש כולו בימים האלה, ויופיע על תבל חדש וברואים חדשים, כן אור ההצלחה יזרח עתה על תבל חדש אשר תתחדש להם ביפיה והדרה, כאילו נתחדש להם המציאות כולו מרוב טוב. וזה יהיה "ביום חבוש ה' את שבר עמו", מדמה את העם בעת ההיא כמי שנשברו עצמותיו ועל השבר הוכה במכאובים ופצעים, וצריך תחלה לחבוש השבר, ואח"כ לרפוא מחץ המכה מבחוץ, כן יחבוש השבר הפנימי, ומכה החיצונית ירפא, שהוא השבת הצלחתם הנפשית והגופנית:

ביאור המילות

"שבעתים". כמה פעמים, ונמצא ישלם שבעתים, כי שבעתים יוקם קין:

"שבר". בעצם ונחבש במטלית לחברו:

"ומחץ". המכה בבשר, ונרפא:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ל · כו · >>