מ"ג ישעיהו לג ב



<< · מ"ג ישעיהו · לג · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֥ה חׇנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היה זרועם" - של שדודים ביד השודד "לבקרים" - מדי יום יום כשהוא מיצר להם אף ישועתינו תהיה בעת צרה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לבקרים" - מלשון בוקר ור"ל בכל יום 

מצודת דוד

"אף ישועתנו בעת צרה" - אף היה לנו לישועה אם כבר באה הצרה

"היה זרועם לבקרים" - בכל יום היה לחוזק להמקוים לך

"ה' חננו" - לבל תשלוט בנו יד סנחריב כי לך נקוה ולא נבטח במצרים כאשר בטחו עשרת השבטים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' חננו", מסב פניו אל השם, אתה ה' עשה אתנו חנינה הגם שאין אנו ראוים מצד מעשינו, הלא "לך קוינו" וראוי שנושע בעבור זה, "היה זרועם" ואורם של עשרת השבטים שחשך להם היום והלכו בגולה היה להם אור זרוע "לבקרים" בעת יבא הבקר, שהוא בעת הגאולה, אבל אנו "ישועתנו תהיה בעת צרה", לנו לא תמתין על עת הבקר רק תושיע לנו בעת צרה בעוד ליל בעת שיצור על ירושלים:

ביאור המילות

"זרעם", מענין אור זרוע לצדיק, אורם, והעד לבקרים. ונגד לבקרים אמר עת צרה, כי בקר, יציין עת ישועה ואורה:
 

<< · מ"ג ישעיהו · לג · ב · >>