פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו כט כ


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און

מנוקד: כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן.

עם טעמים: כִּֽי־אָפֵ֥ס עָרִ֖יץ וְכָ֣לָה לֵ֑ץ וְנִכְרְת֖וּ כָּל־שֹׁ֥קְדֵי אָֽוֶן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ארי סף מעיקא ואשתיצי בזזא וספו כל דהוו משחרין למינס:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל שוקדי און" - השוקדים ומתבוננים היאך יפעלו און

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", עד עתה היו נמצאים שלש סבות שהכשילו את העם, עד שהחרשים לא שמעו דברי ספר, והענוים לא שמחו בה'.

  • א) העריצים שהם המושלים החזקים שמנעו את העם מעבודת ה' בהכרח וכפאום לעבוד ע"ז, ועתה "אפס עריץ".
  • ב) הלצים שהיו מסיתים את העם בדברי לצנות מה', עתה "כלה לץ",
  • ג) "שקדי און" העושים עבירות בפרהסיא, ומהם למדו יתר העם לעשות כמוהם, ועתה "נכרתו שקדי און". עתה מבאר, נגד הלצים אומר.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אפס עריץ" - כי אז יכלה כל עריץ וכלה לץ ויכרתו כל הממהרים לעשות און

מצודת ציון

"אפס" - ענין כליון כמו אפס כסף (בראשית מז)

"עריץ" - חזק ר"ל חזק ברשע

"שוקדי" - ענין המהירות וההשתדלות כמו שקדו ושמרו (עזרא ח)

"און" - ענין דבר שאינו הגון