מ"ג ישעיהו כט כ

מקרא

כתיב: כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און

מנוקד: כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן.

עם טעמים: כִּֽי־אָפֵ֥ס עָרִ֖יץ וְכָ֣לָה לֵ֑ץ וְנִכְרְת֖וּ כָּל־שֹׁ֥קְדֵי אָֽוֶן׃

ארי סף מעיקא ואשתיצי בזזא וספו כל דהוו משחרין למינס:

"כל שוקדי און" - השוקדים ומתבוננים היאך יפעלו און

"כי", עד עתה היו נמצאים שלש סבות שהכשילו את העם, עד שהחרשים לא שמעו דברי ספר, והענוים לא שמחו בה'.

א) העריצים שהם המושלים החזקים שמנעו את העם מעבודת ה' בהכרח וכפאום לעבוד ע"ז, ועתה "אפס עריץ".
ב) הלצים שהיו מסיתים את העם בדברי לצנות מה', עתה "כלה לץ",
ג) "שקדי און" העושים עבירות בפרהסיא, ומהם למדו יתר העם לעשות כמוהם, ועתה "נכרתו שקדי און". עתה מבאר, נגד הלצים אומר.

"כי אפס עריץ" - כי אז יכלה כל עריץ וכלה לץ ויכרתו כל הממהרים לעשות און

"אפס" - ענין כליון כמו אפס כסף (בראשית מז)

"עריץ" - חזק ר"ל חזק ברשע

"שוקדי" - ענין המהירות וההשתדלות כמו שקדו ושמרו (עזרא ח)

"און" - ענין דבר שאינו הגון