פתיחת התפריט הראשי


יא. וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ הספר [סֵפֶר] לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר [ספר] לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא

מנוקד: וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ הספר [סֵפֶר] לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא.

עם טעמים: וַתְּהִ֨י לָכֶ֜ם חָז֣וּת הַכֹּ֗ל כְּדִבְרֵי֮ הַסֵּ֣פֶר הֶֽחָתוּם֒ אֲשֶֽׁר־יִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ אֶל־יוֹדֵ֥עַ הספר [סֵ֛פֶר] לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַר֙ לֹ֣א אוּכַ֔ל כִּ֥י חָת֖וּם הֽוּא׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

והות לכון נבואת כולא כפתגמי ספרא דחתים דאם יתנון יתה לדידע ספרא למימר קרי כען דין ויימר לית אנא יכיל ארי חתים הוא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חזות הכל" - כל מה שהייתם חוזים במזלות יהיה מכוסה מכם כדברי אגרת החתומה בשעוה אשר יתנוה לקרותה ליודע לקרות אגרת ואמר לא אוכל שהרי אין אני רואה בתוכה לפי שהיא חתומה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותהי", וע"י שחשבתם כי כמו שעיניכם עצומים, כן גם הנביאים עינם השע, עי"כ נהיה לכם דומה "חזות" של "הכל" ונבואת כל הנביאים "כדברי ספר החתום". ר"ל אתם חושבים שגם הנביא הגם שמכיר ענין שליחותו מ"מ אינו יודע פירוש נבואתו ובאורה, כי ה' חתם על הספר והאגרת אשר נתן ביד הנביא להובילו אל העם, בחותמו מלמעלה, עד שגם מוליך הספר שהוא הנביא אין לו רשות להסיר החותם ולפתוח האגרת, ועפ"ז אתם שואלים, "הלא אם יתנו את האגרת הזה אל יודע הספר" שהוא הנביא בעצמו "לאמר קרא נא זה", הגם שהוא אם יהיה לו רשות להסיר החותם היה ביכלתו לקרות את האגרת מ"מ הלא "יענה לאמר לא אוכל" לקרות מה שבתוכו מצד "כי חתום הוא" בטבעת המלך, ואין לי רשות לפתחו, ועתה איך:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותהי לכם חזות הכל" - לכם היו נביאות של כל נביאי ה' כמו דברי הספר החתום אשר אם יתנהו אל היודע לקרות ויאמרו לו קרא נא זה וישיב הוא לאמר לא אוכל לקרות כי חתום הוא והנה מוצא עילה ותואנה לפי שאין רצונו לקרות כי אם היה רצונו לקרות היה משיב פתח החותם ואקראנה וכן החכמים שבכם אומרים הלא יש בדבר ה' דברים חתומים ולזה לא יתנו לב עליהם ואם היו חפצים בהם היו אומרים להנביא פרש לנו זה הדבר הסתום

מצודת ציון

"חזות" - ענין נבואה

"החתום" - ענין סתימה וסגירה כמו חתום תורה (לעיל ח)

"אוכל" - מלשון יכולת