מ"ג ישעיהו כד ט
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו
מנוקד: בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו.
עם טעמים: בַּשִּׁ֖יר לֹ֣א יִשְׁתּוּ־יָ֑יִן יֵמַ֥ר שֵׁכָ֖ר לְשֹׁתָֽיו׃
מלבי"ם (כל הפרק)
"בשיר", ולא לבד שנשבתו נגוני מיני כלי זמר, אך אף "בשירה" שמשוררים בפה "לא ישתו יין" מעתה, כי לא ישמחו בעת שתות היין, כי נהפך הוא "השכר ימר לשתיו", כי יתנו שכר למרי נפש:
ביאור המילות
"יין שכר", בארתי למעלה (ה' יא) שכר הוא יין חזק המשכר מוסיף בזה אף שכר המשכר לא ישמח לב שותיו: