מ"ג ישעיהו כב יא
<< · מ"ג ישעיהו · כב · יא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִקְוָ֣ה ׀ עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּ֚ין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה וְלֹ֤א הִבַּטְתֶּם֙ אֶל־עֹשֶׂ֔יהָ וְיֹצְרָ֥הּ מֵרָח֖וֹק לֹ֥א רְאִיתֶֽם׃
רש"י
"בין החומותים" - החומות כפולות חיל וחומה ובין מי הברכה הישנה
"ולא הבטתם אל עושיה" - ואם תאמרו אף חזקיה עשה כן שנאמר (דברי הימים ב לה) ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלים ולחוצה החומה האחרת ויחזק את המלא עיר דוד חזקיהו בה' אלהי ישראל בטח וגו' (מלכים ב יח) אבל אתם בימי יהויקים וצדקיה לא הבטתם אל עושיה
"ויוצרה מרחוק" - מאז שברא את העולם עלתה ירושלים ובית המקדש במחשבה
"לא ראיתם" - לא חשבתםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויוצרה" - היוצר את ירושלים מזמן רחוק להיות למשכן לו אותו לא ראיתם לשוב אליו בתשובה
"ולא הבטתם" - ר"ל הנה עשיתם הכנות אנושות אבל לא הבטתם אל ה' העושאה ותקנה עד הנה כי לא שאלתם עזר ממנו
"ומקוה" - עשיתם חריץ להקוות מים בין החומות הכפולות להיות נמשך לימי הברכה הישנה להיות לחוזק להעיר מול האויב
מצודת ציון
"ומקוה" - מקום כנוס המים כמו ומקוה המים (בראשית א)
"הישנה" - הנעשה מזמן רחוק
"ויוצרה" - ענין בריאהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ולא הבטתם", אומר למה לכם כל היגיעה הזאת והמלאכות האלה היה לכם להביט בהשקפת השכל כי לא האויב עשה כל זאת רק ה' עשה כל זאת, והוא הפיל אתכם לפני אויביכם, ולא לבד שלא שמתם על לב כי כל מעשה האויב ונצחונו אינו טבעי רק מעשי ה', גם "יצרה מרחוק לא ראיתם", הלא זאת היה לכם לראות עין בעין כי ה' יצר את הגזרה הזאת מרחוק, שהלא כבר נבאו לכם זאת הנביאים מקדם וראיתם כי לא נפל מדבריהם ארצה, והיה לכם לשוב לה' לבטל גזרתו, ואתם אל תחבולות מלחמה שמתם פניכם, ומה יועילו לכם, אם ה' אמר ותהי:
ביאור המילות
"עשיה ויצרה". בארתי לקמן (כט טז). יוצר, הוא הצר צורת הדבר, צורה המתדבקת בהעצם, ועושה הוא הגומר את הדבר בכל יפיו ותקונו עיי"ש, והנרצה פה על גזרת הדבר שה' גזר את הפורעניות הזאת, הגזרה הקדומה עת גזר על הדבר נקרא שיצר את הגזרה, ועת הביאה אל המציאות בכל פרטיה נקרא שעשה את הדבר וגמר אותו בכל פרטיו, וכבר בארתי למעלה (ה' יב) ההבדל בין ראה והביט, ראה הוא מראות העין המוחשת, והביט על ההשקפה המחשביית שרוצה לדעת מהות הדבר. והנה שידעו שגם כל פרטי הדברים, כיבוש האויב ודרך נצחונו בכל פרטיו לא ידי בשר הוא רק ה' הוא העושה כל זאת, והוא רק כגרזן ביד החוצב בו, לזה צריך הבטה שכליית ושימת לב על כל הפרטים, שמתוכם יראה שהנצחון היה שלא כטבע, ומעשה אלהים הוא, עז"א הבטתם, אולם שידעו זאת שהגזרה בכללה יצאה עליהם מאת ה', לזה א"צ השכלה כלל רק ראיית עין, כי כבר שמעו זאת מקדם מאת החוזים, וראו עתה כי לא נפל מדבר ה' ארצה:<< · מ"ג ישעיהו · כב · יא · >>