מ"ג ישעיהו יט ח



<< · מ"ג ישעיהו · יט · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָנוּ֙ הַדַּיָּגִ֔ים וְאָ֣בְל֔וּ כׇּל־מַשְׁלִיכֵ֥י בַיְא֖וֹר חַכָּ֑ה וּפֹרְשֵׂ֥י מִכְמֹ֛רֶת עַל־פְּנֵי־מַ֖יִם אֻמְלָֽלוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ויצדון צידי נוניא ויתאבלון כל דהוו רמן בנהרא חכתא ופרסי מצדן על אפי מיא יצדון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנו" - לשון אוני ואבל

"הדייגים" - הם מצרים שצדין דגים מנילוס שהוא מתפשט ועולה ביאורים רבים העשויין על שפתו על פני ארץ מצרים כולה מה שאין כן בכל הנהרות

"חכה" - (אמ"ו בלע"ז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואנו" - מלשון אנינות

"הדיגים" - הצדים את הדגים

"ואבלו" - מלשון אבלות

"חכה" - שם כלי הצדיה עשוי כמחט כפוף וכן תמשוך לויתן בחכה (שם מ)

"מכמורת" - רשת כמו ויאספהו במכמרתו (חבקוק א)

"אמללו" - נכרתו כמו ימולל ויבש (תהלים צ'

מצודת דוד

"כל משליכי" - כל הרגילים להשליך ביאור כלי צדיה לצוד הדגים יתאבלו והפורשים רשתות על פני המים יכרתו וכפל הענין במ"ש

"ואנו הדיגים" - הרגילים לצוד את הדגים יתאוננו כי כשיחרב המים לא ימצאו דגים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנו",
  • (ענין הג') היו מתפרנסים ע"י צידת דגים שהיה שם לרוב וגם זה נשבת ביבוש הנהר.

"הדיגים", הם האנשים שפרנסתם ע"י צידת דגים יתאוננו כי חסר לחמם.

"ואבלו", אח"כ יתאבלו ג"כ גם אותם שהיו צדים הדגים הגדולים ביותר שלא יצודו רק ע"י חכה אחד אחד, כי אח"ז ימותו גם הדגים הגדולים.

"ופרשו", וגם אותם שצדים ע"י רשת ומכמורת שפורשים ע"פ המים, ובו רגיל להתאסף דגים רבים, וגם בעת שהדגים מועטים ולא יוכלו לימצא ע"י חכה, לא ימלט שימצאו איזה מהם במכמורות, מ"מ גם הם אומללו, כי ימותו כולם:

ביאור המילות

"ואנו, ואבלו". ההבדל ביניהם, האונן הוא בלב וזה תיכף במות המת והאבלות הוא בפרהסיא וכן אמר במדרש איכה אנינות מבפנים ואבלות מבחוץ שהוא אחר שנקבר המת שחדל האינון בלב ומתחיל האבלות, וע"כ המליץ פה כי הדייגים בכלל יתאוננו תיכף ביבוש היאור, שנתמעט פרנסתם, ומשליכי חכה לצוד הדגים הגדולים אחד אחד לבדו, הם לא ירגישו תיכף החסרון, כי הדגים הגדולים לא ימותו תיכף, ולהם יתיחס האבילות שהיא אחר שנתישן הצער והורגלו בו.

"חכה", הוא הברזל הכפוף שבו צדים הדגים הגדולים אחד אחד לבדו ע"י שתוחב הברזל בין לחייו ומושכו מן הנהר, וכן התמשוך לויתן בחכה (איוב מ"ם כה), וכחכי איש גדודים (הושע ו' ט'):

"מכמרת". היא הרשת הגדולה שמניחים אל המים והדגים מתקבצים בתוכו הרבה בפ"א, ועי' חבקוק (א' טו) שם בארתי זה:
 

<< · מ"ג ישעיהו · יט · ח · >>