מ"ג ישעיהו יז יא
<< · מ"ג ישעיהו · יז · יא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּי֤וֹם נִטְעֵךְ֙ תְּשַׂגְשֵׂ֔גִי וּבַבֹּ֖קֶר זַרְעֵ֣ךְ תַּפְרִ֑יחִי נֵ֥ד קָצִ֛יר בְּי֥וֹם נַחֲלָ֖ה וּכְאֵ֥ב אָנֽוּשׁ׃
רש"י
"ובבקר זרעך תפריחי" - וליום המחרת כשהוצאתיך משם הכנסתיך לארץ גם שם זרעך הרע הפרחת
"נד קציר ביום נחלה" - גדיש של קציר רע אשר הונח ביום ובלילה נחלה אותו קציר הגיע ליום צרה נד הוא לשון גובה וכן נצבו כמו נד נוזלים (שמות טו) וכן כונס כנד (תהלים לג) ואין נד ונוד שוים
"וכאב אנוש" - שנשלמת שכרך
"אנוש" - נעכר בחולי רע וכן ויאנש (שמואל ב' יא) וכן כי אנושה מכותיה (מיכה א) ד"א ובבקר זרעך תפריחי עד שלא בא השרב הפרחתם ודרך הכרם לפרוח בבא השרב והמפריח בבקר אינו הגון זה במדרש רבי תנחומאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נד קציר" - אבל עתה בהשחיתך דרכך הנה תנוד הענף ממך ביום בוא עליך נחלה ומכאוב אנוש ור"ל ביום בוא האויב יכלה הכל מבלי שארית
"ביום נטעך" - לכן היית מצלחת בתחילה כי ביום שנטעו אותך נתגדלת למעלה ובבקר שאחריו תוציא פרחי הזרע ר"ל במהירות רב בא לך הגדולה
מצודת ציון
"תשגשגי" - ענין גדול למעלה למעלה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צ"ב) ונכפלו הפ"א ועין הפעל ויורה על הפלגה וכן לחפר (פרות לעיל ב') שפירוש חפירות עמוקות ביותר
"נד" - מלשון נדידה
"קציר" - ענינו ענף כמו תשלח קציריה (תהלים פ)
"נחלה" - מלשון חולי
"אנוש" - כאוב ביותר וכן אנוש חצי בלי פשע (איוב ל"ד)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תשגשגי". ענין ריבוי, שרשו שגא או שגה, כארז בלבנון ישגא. והוכפל פ"א ועי"ן הפעל וכפילת השורש מורה על הריבוי כמו כרכר חרחר גלגל:
"תפריחי". פרח, הוא פריחת האילנות בעת הגיע תור גידול הפירות:
"נד". מגזרת נע ונד, ובא ע"מ פעל כמו כי מת הילד:
"קציר". מענין תשלח קציריה עד ים, וגדר השם זה, הוא מורה על האילן בכלל חוץ מן השורש, שרשי פתוח עלי מים וטל ילין בקצירי (איוב כט יט), מתחת שרשיו ייבשו וממעל ימל קצירו (שם יח טז), ועשה קציר כמו נטע (יד ט'):
"נחלה". לדעתי הוא כמו נחלה עבר על נפשנו (תהלות קכד) נחל מים, כי לדעת המפרשים חסר מלת מכה המתואר, והכתוב שאחריו המון מים רבים, מבאר מהו הנחלה:
"וכאב אנוש". כמו כי אנושה מכותיה, ומשתתף עם אנוש המורה על האנושיות, מכה המוצאה מגדר האנושיות, ככל השרשים המשמשים דבר והפוכו, כמו סקלו מאבן, ובכל תבואתי תשרש:<< · מ"ג ישעיהו · יז · יא · >>