מ"ג ישעיהו ט ט
<< · מ"ג ישעיהו · ט · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְבֵנִ֥ים נָפָ֖לוּ וְגָזִ֣ית נִבְנֶ֑ה שִׁקְמִ֣ים גֻּדָּ֔עוּ וַאֲרָזִ֖ים נַחֲלִֽיף׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שקמים גדעו" - אם נכרתו השקמים נחליף ארזים המעולים מהם וכפל הדבור במ"ש
"לבנים נפלו" - מה בכך שנפלו בנין הלבנים הלא נבנה תמורתן באבני גזית ר"ל אם האויב גלה המקצת הנה עתה נתחזק ביותר כי חושבים שבא במקרה והיא לא תתמיד
מצודת ציון
"וגזית" - אבנים גזוזים ומחוטבים ביושר רב
"שקמים" - מין אילן תאנה וכן ובולס שקמים (עמוס ז)
"גדעו" - נכרתו כמו ואשריהם תגדעון (דברים ז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"שקמים גדעו". מוסיפים בדבריהם שעוד יתרון להם בזה על המשל הראשון ממי שבונה גזית תחת לבנים, שזה עכ"פ יצטער על ההפסד של הבית שנפל וריבוי ההוצאות שצריך להוציא על הגזית כי אנו לא נצטער כלל על אבדן רצין, רק נדמה כמו במשל השני מי שיש לו יער של שקמים שהם אילנות גרועים שבעליו יגדע אותם בעצמו כדי לנטוע תחתיהם ארזים, ובזה בודאי ישמח אם גודעו ע"י אחרים, כן אנחנו עוד נשמח על מפלת רצין, שהיה עזר חלש, שתחתיו נכרות ברית עם ארזים וגבורים (ושני המשלים מגבילים נגד בגאוה ובגודל לבב, משל של לבנים נפלו אמרו בגאוה, ומשל של שקמים גודעו אמרו בגודל לבב, שנדמה להם באמת שהוא לטובתם):
ביאור המילות
"שקמים". מין תאנים שהן בזול מאד כשקמים אשר בשפלה לרב (מלכים א' י' כז):<< · מ"ג ישעיהו · ט · ט · >>