מ"ג ישעיהו ח טז



<< · מ"ג ישעיהו · ח · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צור תעודה חתום תורה בלמדי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צ֖וֹר תְּעוּדָ֑ה חֲת֥וֹם תּוֹרָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צור תעודה" - כל זה מן הנבואה שנאמרה למעלה כי כה אמר ה' אלי ועוד זאת אמר לי צור תעודה לשון העדותי בכם היום לשון התראה קשור התראתי וחתום התורה על לב לימודי תלמידך ויראי שמים הנקראים לימודי ה' ואם תאמר אין לשון קשירה נופל בלימוד תורה נופל הוא בו שנאמר קשרם על לבך תמיד (משלי ו)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"צור" - ענין קשירה כמו מי צרר מים בשמלה (משלי ל)

"תעודה" - ענין התראה ע"ש שדרך להתרות בעדים לבל יכחיש והתורה נקראת כן על שהיא מלאת מהתראות ואזהרות

"חתום" - ענין סגירה כמו הספר החתום (לקמן כט)

"בלמדי" - ר"ל בתלמידים וכן וכל בניך למודי ה' (לקמן נד) 

מצודת דוד

"צור תעודה" - אולם קשר התעודה וכפל במ"ש ואמר חתום התורה בלב התלמידים למען לא ישכחו אותה כי לולי זאת לא אהיה להם למקדש וארמון משגב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צור", אחר שהודיע ה' לי הנבואה הזאת מאשר יכשלו שני בתי ישראל בעצת פקח, אמר לי "צייר את התעודה", העדות וההתראה הזאת, (והוא מה שצוה לו לצור על הגליון בחרט אנוש צורת השוללים להיות לתעודה בישראל), גם "חתום" את "התורה" והלימוד הזה על ידי "למודי" שהם זכריה ואוריה (שזה מ"ש ואעידה לי עדים שחתמם על הגליון להיות עדים בדבר):

ביאור המילות

"צור". מענין צורה, כמו ויצר אותו בחרט (שמות לב):

"תעודה". מענין עדות, וב' בלמדי, הוא ב' הכלי:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ח · טז · >>