מ"ג ישעיהו ח ט



<< · מ"ג ישעיהו · ח · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רֹ֤עוּ עַמִּים֙ וָחֹ֔תּוּ וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל מֶרְחַקֵּי־אָ֑רֶץ הִתְאַזְּר֣וּ וָחֹ֔תּוּ הִֽתְאַזְּר֖וּ וָחֹֽתּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רעו עמים" - לשון רעהו רעך כת"י איתחברו התחברו יחד אוכלוסי סנחריב

"וחתו" - ותשברו

"התאזרו וחתו" - התאזרו בכל מיני גבורה וסופכם להיות חתים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"התאזרו" - התחזקו במלחמה ובסוף תשברו וכפל הדבר לחזק הענין

"והאזינו וגו'" - הבאים ממרחק לעזרת סנחריב האזינו אמרי וחדלו לכם

"רועו" - אתם חיל סנחריב שברו עמים רבים ואח"ז תשברו גם אתם 

מצודת ציון

"רועו" - ענינו שבירה ורציצה כמו תרומם בשבט ברזל (תהלים ב)

"וחותו" - גם הוא ענין שבירה כמו יחת אפרים מעם (לעיל ז)

"התאזרו" - התחזקו כי האזור במתניו הוא מחוזק ומזורז ביותר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רעו", אחר ההוצעה הזאת מסב פניו אל הקושרים אומר א"כ "רעו" והתחברו "אל העמים", וכרתו ברית עמהם למרוד באדוניכם אבל "וחתו", דעו כי תשברו.

"והאזינו, כל מרחקי ארץ יאזינו" מה שאני אומר.

"התאזרו", למרוד אבל "תחתו, תתאזרו" שנית וכ"ז לא יועיל כי "תחתו":

ביאור המילות

"רעו". מענין התחברות, ריעך וריע אביך:

"וחתו". מענין שבר, ושרשו חתת:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ח · ט · >>