מ"ג ישעיהו ה כ



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"האומרים לרע טוב" - מקלסין לעכו"ם ורע בעיניהם לעבוד הקב"ה שהוא טוב

"שמים חשך לאור" - דבר שהוא עתיד להביא עליהם חשך אומרים שיאיר להם

"שמים מר למתוק" - עון שהוא עתיד להביא עליהם פורענות מר אומרים שימתיק להם

"ומתוק למר" - עבודת הקב"ה המתוקה אומרים מרה היא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"שמים חושך וגו'" - כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המליצה ולהתמדת הדבר

"ולטוב" - הוא עבודת המקום

"לרע" - על עבודת אלילי כנענים היו אומרים שהוא טוב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"הוי האומרים לרע טוב" - שילש דבריו, לעומת שלוש ההבחנות אשר בכח האדם:

  • א) הבחנה השכליית, להבדיל בין הטוב האמתי והרע האמתי, כמו המצוה והחטא,
  • ב) הבחנת כח המדמה להבדיל בין המועיל והבלתי מועיל כמו האור והחושך,
  • ג) הבחנת הנפש המרגשת בין הערב להבלתי ערב כמו הדבש והלענה.

וכמו שיקרה בחליי הגופות, שיטעמו המר מתוק והמתוק מר, או חולי העינים שידמו האור חשך והחשך אור, כן ימצא בחולי הנפשות שישוב אצלם הרע טוב והטוב רע.

ושיעור הכתוב: "הוי" קורא אני אל "האמרים לרע טוב ולטוב רע", הלא הם "שמים אור לחשך וחשך לאור, מר למתוק ומתוק למר", כי נדמו בחליים הנפשיי, כמחלה אנושה גופיית עד שנעדר מאתו כח ההבחנה והרגשה.

אמנם, לעומת שהחולים יסמכו על עדות הבריאים העומדים נגדם שמגידים להם שזה אור ומתוק, או חשך ומר, לא כן אלה, כי...  

<< · מ"ג ישעיהו · ה · כ · >>