פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֹּשְׁנוּ כִּי שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שמענו חרפה" - שהיו כשדים אומרים ומחרפים אותנו לאמר יד אלהינו רמה שהחרבנו את ביתו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בשנו" הבושה היא מה שמתבייש מעצמו, והכלימה היא מאחרים, והחרפה היא על דבר, והכלימה תצוייר שמכלים בחנם, אומר עד עתה "בשנו מאד כי שמענו חרפה", כי היה הגלות והחורבן על מעשינו הרעים, וגם אח"כ "כסתה כלמה פנינו", שאחר שנתכפרו עונינו עדיין היינו לכלימה, "כי באו זרים על מקדשי ה'", שתחלה היה ע"י עונינו ואח"ז החזיקו בכלי המקדש ושתו בהם וזה הכלימה:


ביאור המילות

"בושנו, חרפה, כלימה". הבדלם מבואר (ישעיה א' למעלה ג' כ"ה):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בושנו" - הנה עד הנה בושנו כי שמענו חרפת האויב וכסתה כלימה פנינו כאשר באו זרים על מקדשי בית ה' והם האולם וההיכל והדביר ר"ל כאשר החריבו את בית המקדש חרפו האויבים ואמרו מבלי יכולת ה' לא הציל מקדשו

מצודת ציון

"זרים" - עמים עכו"ם