פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת יְהוָה אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יֹשְׁבֵי תֵימָן אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־אֱד֔וֹם וּמַ֨חְשְׁבוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־יֹשְׁבֵ֣י תֵימָ֑ן אִם־ל֤וֹא יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נְוֵהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם לא" - לשון באמת

"יסחבום" - יגררום

"צעירי הצאן" - בזויי האומות ורבותינו דרשו פרס שהוא הצעיר בבני יפת

"ישים" - לשון שממה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום", העצה אצל ה' הוא התכלית הנרצה אצלו, והמחשבות הם האמצעים שחושב להגיע על ידם את התכלית המבוקש, ועל אדום יעץ גזרתו להשיג התכלית הנרצה, ועל ארץ תימן שהוא תחת ממשלת אדום ע"י ישיב האמצעיים אל התכלית, "אם לוא יסחבום" האריות אשר הזמין עליהם יסחבו ויגררו אותם, ומפרש את מי את "צעירי הצאן" של הנוה איתן, ר"ל את עם אדום, ואח"כ "אם לא ישים עליהם נויהם" תהיה הנוה שממה ולא תהיה ראויה למרבץ צאן כלל, ר"ל יהיו עריהם חרבה:


ביאור המילות

"עצת. ומחשבותיו". התבאר (ישעיה י"ד כ"ד):

"יסחבום". למי לצעירי הצאן. כמו ותראהו את הילד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם לא ישים" - בשבועה אשר יעשה את נוהם שממה עליהם ר"ל לפניהם בעל כרחם

"אם לא" - הוא ענין שבועה כמו אם לא בתים רבים (ישעיהו ה) ור"ל העצה היא בשבועה אשר צעירי הצאן יגררום מארצם והוא פרס שהוא הצעיר בבני יפת וכן אמרו רז"ל עתידה וגו' שתפול ביד פרס (יומא י)

"אל יושבי תימן" - ר"ל אשר מקור מחצבם הוא מדרום א"י

"לכן" - הואיל אין מי ימחה בידי ועצתי תקום לכן שמעו וגו'

מצודת ציון

"יסחבום" - ענין גרירה ומשיכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כ"ב)

"צעירי" - ענין קוטן

"ישום" - מלשון שממה

"נוהם" - מלשון נוה ומדור

<< · מ"ג ירמיהו · מט · כ · >>