מ"ג ירמיהו מח טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עלה" - ענין סלוק והפסק כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים קב)

"ומבחר" - מלשון בחור ומבורר 

מצודת דוד

"נאום המלך וגו'" - ר"ל הואיל והוא גזירת המקום הרי היא כאלו כבר נעשתה

"ועריה עלה" - המון עריה נפסק ונסתלק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שדד מואב" וא"כ אינכם גבורים, "ועריה עלה" (לטבח) "ומבחר גבוריו ירדו לטבח", הפך הנהוג שהגבורים יעלו על חומת העיר להלחם, ובני העיר החלשים ירדו ויסתתרו, ופה בני הערים עלו על המשגב, ועי"כ היו לטבח, והגבורים לא עלו להלחם כלל רק ירדו לטבח, וא"כ אינכם אנשי חיל למלחמה:

ביאור המילות

"ועריה עלה". העם אשר בעיר, ופי' עלה לטבח: