מ"ג ירמיהו מו טז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִרְבָּה כּוֹשֵׁל גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִרְבָּ֖ה כּוֹשֵׁ֑ל גַּם־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה ׀ וְנָשֻׁ֣בָה אֶל־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל־אֶ֙רֶץ֙ מוֹלַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיּוֹנָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אסגיאו מתקליהון אף אשתמעו גבר לחבריה ויימרון קומו ונתוב לעמנא ולארעא ילדותנא מן קדם חרבא דסנאה דהיא כחמר מרויא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרבה כושל" - הקב"ה שהדפו והרבה לו מכשול

"גם נפל" - נתקבצו איש אל רעהו לאמר נקומה ונשובה אל עמנו ממקום שיצאנו משם להלחם

"חרב היונה" - חרבא דסנאה דהיא כחמר מרויא היונה לשון יין ל"א לשון אונאה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נפל" - ענין נטיה והתחברות כמו אל הכשדים אתה נופל (לעיל לז)

"היונה" - מלשון אונאה וענינו עושק הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג

מצודת דוד

"מפני חרב היונה" - זה חרב נ"נ המאנה ואונסת לעשוק הגוף והממון

"גם נפל איש וגו'" - ר"ל העכו"ם הבאים לעזרת מצרים נטו והתחברו זה לזה ואמרו קומה מכאן ונשובה אל עמנו וגו'

"הרבה כושל" - הוא הרבה לו מכשולים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' הרבה כושל", וע"י המכשול "נפל איש אל רעהו" שנעשה ביניהם מלחמה פנימיית ואחד הכשיל את חבירו, ועי"כ נתפזרו העמים עוזריהם, "ויאמרו איש אל רעהו קומה ונשובה אל עמנו מפני חרב היונה" היא חרב של נבוכדנצר:

ביאור המילות

"חרב היונה". ידוע שמלכי אשור ובבל היה להם צורת יונה על דגלם, והיו מיחסים נצחון המלחמה אל היונה: