פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה הנתצים אל הסללות ואל החרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת וְעַל בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה הַנְּתֻצִים אֶל הַסֹּלְלוֹת וְאֶל הֶחָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנתוצים אל הסוללות" - לעשות מהם סוללות תלים שצבורים למעלה אשר בונים בני העיר לעלות אל הסוללות[1] להלחם מעליהם אל הכשדים

"ואל החרב" - לתקפא שורא מן קדם דקטלין בחרבא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ד-ה) "אל הסוללות ואל החרב באים להלחם" ר"ל שבתי העיר נתוצים ע"י הסוללות והחרב שהסוללות והחרב הם "באים עם הכשדים להלחם" על העיר, ולמלא את הבתים "פגרי האדם, אשר הכיתי" ר"ל שנענשו אם ע"י ה' בעצמו עונש השגחיי, ועז"א "אשר הכיתי באפי ובחמתי", ואם מעצמו ע"י הסתרת פנים, ועז"א "ואשר הסתרתי פני", כמ"ש והסתרתי פני מהם והיה לאכול, וכ"ז היה "על כל רעתם" בין ההכאה ובין הסתרת פנים לא היה מפני שמאסתים לעולם רק על כל רעתם, כרופא שמקיז דם שאינו כדי למחוץ רק כדי לרפא:


ביאור המילות

(ד-ה) "אל הסוללות". ר"ל ע"י הסוללות:

"והחרב". הוא הכשיל שמפילים בו הבנינים, וכן ומגדלותיך יתוץ בחרבותם, ומ"ש באים להלחם מוסב על הסוללות והחרב הם באים עם הכשדים להלחם על ישראל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל החרב" - ר"ל וינתצו אותם בחרב והוא שם כלי עשוי לשבר בו וכן ומגדלתיך יתוץ בחרבותם (יחזקאל כו)

"על בתי העיר הזאת" - רצה לומר בתי השרים ויתר העם

"הנתוצים" - אשר המה עתה נתוצים בעבור לעשות מאבניהם סוללות מבפנים לעלות עליהם להלחם מול הכשדים

מצודת ציון

"הנתוצים" - ענין שבירה והריסה

"אל הסוללות" - על הסוללות ר"ל בעבור סוללות והם התלים שעושים לעלות עליהם להלחם

"ואל החרב" - בחרב כמו ואל הארון (שמות כה)ומשפטו ובהארון

<< · מ"ג ירמיהו · לג · ד · >>


  1. ^ נראה שהוא טעות סופר, וצריך לומר במקום לעלות אל הסוללות - "לעלות אל החומה", שהרי אין הסוללות תלים שעליהם עולים אל הסוללות. וכן הוא מפורש ברד"ק [ירמיהו פרק לב - פסוק כד]: "ויונתן תירגם הא מליתא עלו על קרתא למכבשה והוא תל עפר שצוברין סביב החומה לעלות משם על החומה עכ"ל: