מ"ג ירמיהו לב כד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֣ה הַסֹּלְל֗וֹת בָּ֣אוּ הָעִיר֮ לְלׇכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֤ד הַכַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים עָלֶ֔יהָ מִפְּנֵ֛י הַחֶ֥רֶב וְהָרָעָ֖ב וְהַדָּ֑בֶר וַאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתָּ הָיָ֖ה וְהִנְּךָ֥ רֹאֶֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואשר דברת" - רעה עליה היה ובא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הסוללות" - תל העפר ששופכין מול העיר לעלות עליה להלחם על העיר קרוי סוללה וכן וישפוך סוללה (דנייאל יא)

"והנך" - הנה אתה 

מצודת דוד

"ואשר דברת" - מאז שתלכד העיר הנה כן היה והנך רואה שכן הוא

"הנה הסוללות" - כי הנה אנשי המלחמה העומדים על הסוללות ללחום ממנה הנה כבר באו על העיר ללכדה וכאלו כבר נתנה בידם כי אין כח ביד אנשי העיר לעכב על ידם כי ספו תמו מפני החרב והרעב והדבר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה", ר"ל הלא אי אפשר כלל שלא תחרב העיר, מפני ג' טעמים,
  • א) כי "הסוללות" כבר "באו העיר ללכדה",
  • ב) שגם בלא הסוללות "העיר" בעצמה כבר נתנה ביד הכשדים מפני הרעב והחרב והדבר,
  • ג) שבהכרח תחרב ע"י השגחת ה' כי "אשר דברת היה" וא"כ הלא תחרב העיר בודאי, "והנך רואה" וידעת מכל זה, וא"כ אתפלא איך.