פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֤ר כָּרַ֙תִּי֙ אֶת־אֲבוֹתָ֔ם בְּיוֹם֙ הֶחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת־בְּרִיתִ֗י וְאָנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא כברית אשר כרתי את אבותם" שאז לא היו עדיין מוכנים אל השלמות והתקון, כי זה היה "ביום החזיקי בידים להוציאם מארץ מצרים" שהחזקתים בידם בחוזק רב ובכח להוציאם קודם הזמן, כי לא היו ראוים אז רק שהוצרכתי להוציאם כדי שלא יתקלקלו לגמרי, "אשר המה הפרו את בריתי" שאחר שהיה טבעם עוד מוכן אל הרע והיתה הבחירה בידם והיה הברית על תנאי המה הפרו אותו בשבטלו את התנאי, "ואנכי בעלתי בם" בעל כרחם:


ביאור המילות

"החזיקי בידם". להקימם מנפילתם. כמו ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה (ישעיה נ"א י"ח):

"בעלתי בם". עי' למעלה (ג' י"ד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנכי" - אבל אנכי לא הפרתי כי הייתי להם לאדון להושיעם מכף האויב

"לא כברית" - לא יהיה כמו הברית אשר כרתי עם אבותם וגו'

"אשר המה" - הברית ההוא הפרו הם

מצודת ציון

"החזיקי" - ענין אחיזה

"הפרו" - ענין ביטול

"בעלתי" - ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כב)