פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמֳּחָהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת־אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד־לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמְּחָֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמח" - מ"ם דגושה שהוא לשון משמח אחריה ששמח את אביו בבשורתו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ארור האיש", וכן האיש אשר בשר את אבי היה ג"כ ארור, כי מנשה הרג אותו על "שבשר את אבי ושמח שמחהו" ולכן הרגו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמח שמחהו" - אמר בתמיה וכי למפרע היתה שמחה

"ארור האיש וגו'" - הואיל ולמפרע לא היתה הבשורה טובה בודאי לא היה המבשר איש טוב כי דרך איש טוב לבשר טובה כמ"ש איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא (שמואל ב יח)

<< · מ"ג ירמיהו · כ · טו · >>