מ"ג ירמיהו י יד


<< · מ"ג ירמיהו · י · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צוֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִבְעַ֤ר כׇּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כׇּל־צוֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אִתַּבָּרוּ כָל פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא מִלְמִידַע חָכְמָא בְּהִית כָּל קִינִי מִלְמֶעֱבַּד צְלֵם אֲרֵי שִׁקְרָא אַתְּכוּנוּן וְלָא רוּחָא בְהֵין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נבער" - לשון איש בער (תהלים צב) וכן נבערו הרועים (כאן) "נסכו" - לשון מסכה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נבער" - כל אדם העובד הפסל הוא נבער מהיות בו דעת וכל צורף העושה צורת כוכבים יקבל בושה מן צורת כוכבים בראותו כי שקר המסכה שנסך ואין באחד מהם רוח החיוני 

מצודת ציון

"נבער" - מלשון בער ושוטה

"מדעת" - מהיות בו דעת וכן וימאסך ממלך (שמואל א טז)ור"ל מהיות מלך

"הוביש" - מלשון בושה

"נסכו" - הפסל הנעשה ביציקת המתכת וכן אלהי מסכה (שמות לד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נבער", וכל חוקרי הטבע הם "נבערים מלדעת" איך ערך את החקים האלה שיהיו מתמידים וערוכים בערך משוער שעי"כ ירד תמיד הגשם בעתו לפי צורך הארץ במדה במשקל, והנה כשהיו מעיינים על תהלוכות הטבע, אז החוקרים השתדלו לתת על כל דבר חק טבעיי, ואלה שלא השיגו לתת חקים טבעיים תלו הדברים בדברים נעלמים וכחות עליונים, והגיעו מזה אל עבודת הפסילים, אבל כשיראו חכמת ה' ויכלתו בענינים הכוללים ומתמידים כמו התהוות המטר והרעמים והברקים שם "נבער כל אדם מלדעת" זאת ע"פ החקירה, וגם המהבילים לא יוכלו לתלות זאת בפסיליהם, כי הגשם ירד תמיד בעתו, אבל "הוביש כל צורף מפסל", שאם יתפלל אליו על הגשמים אז ידע כי "שקר נסכו" ר"ל שיראה בו ג' חסרונות,
  • א) שאין לו לצפות שימלא תפלתו כי מה שיבטיחו נביאי הבעל בשמו הוא שקר,
  • ב) שאין בו אף איזה רוח חכמה או חיים שישפט עי"ז שיש בו כח אלהות, כי "אין רוח בם",
  • ג) שלא ימצא בו אף איזה כח טבעיי סגוליי כמו שנמצא בכמה דברים כחות סגוליים כמו באבן המאגנעט וכדומה, כי.

 

<< · מ"ג ירמיהו · י · יד · >>