מ"ג ירמיהו טז ו
<< · מ"ג ירמיהו טז · ו · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִקָּבֵרוּ וְלֹא יִסְפְּדוּ לָהֶם וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמֵ֨תוּ גְדֹלִ֧ים וּקְטַנִּ֛ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹ֣א יִקָּבֵ֑רוּ וְלֹא־יִסְפְּד֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א יִתְגֹּדַ֔ד וְלֹ֥א יִקָּרֵ֖חַ לָהֶֽם׃
רש"י (כל הפרק)
"ומתו גדולים וקטנים" - ואחר שהכל מתים מה לך לספוד
"ולא יתגודד ולא יקרח להם" - דרך האבלים להתגודד ולשרוט בשרם ולקרוח קרחה בראשם ומכל מקום לישראל אסור ולא הזכירו כאן אלא לדוגמת אבלמלבי"ם (כל הפרק)
"ומתו", וגם "בארץ הזאת" שהיא בכלל ארץ יהודה "ימותו גדולים וקטנים, לא יקברו" לא יעשה שום דבר מה שעושים אל המתים, שתחלה האבלים מתגודדים וקורחים שערם, ואח"כ סופדים ואח"כ קוברים, אומרים "לא יקברו" וגם "לא יספדו" וכו' ר"ל לא יתחילו לפנות אליהם בשום דבר:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ולא יתגודד" - לא ישרטו בשרם ולא יתלשו שער ראשם כי יהיו מבולבלים בצרתם ולא יחושו על מתיהם (ועם כי אסרה התורה לשרוט שרטת ולעשות קרחה על מת מ"מ דרכם היה לעשות כן אשר לא כדת)
"לא יקברו" - בעבור הרבוי
"ולא יספדו" - בעבור טרדות הצרות
מצודת ציון
"יתגודד" - ענין שריטת הבשר כמו ויתגודדו כמשפטם (מלכים א' ח)
"יקרח" - ענין מריטת השער כמו קרחי וגזי (מיכה א)
<< · מ"ג ירמיהו · טז · ו · >>