מ"ג ירמיהו טז ה
<< · מ"ג ירמיהו · טז · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל תָּנֹד לָהֶם כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תָּבוֹא֙ בֵּ֣ית מַרְזֵ֔חַ וְאַל־תֵּלֵ֣ךְ לִסְפּ֔וֹד וְאַל־תָּנֹ֖ד לָהֶ֑ם כִּֽי־אָסַ֨פְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִ֜י מֵאֵ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אֶת־הַחֶ֖סֶד וְאֶת־הָרַחֲמִֽים׃
רש"י
"תנוד" - תקונן
"כי אספתי את שלומי וגו'" - כשהיה אברהם אביהם עושה צדקה ומשפט נתתי לזרעו חסד ורחמים ושמר ה' אלהיך לך וגו' (דברים ז) ונתן לך רחמים (שם יג) הם הפכו ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו (עמוס ה) אף אני חזרתי ואספתי אלי את חסדי ואת רחמי
"אספתי" - (אטואי"ש בלע"ז) כמו אסף אלהים את חרפתי (בראשית ל)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
(ירמיהו טז ה): "כי אספתי" - ר"ל זה להם לאות אשר כליתי מהם את שלומי ולא אעשה עמהם חסד ולא ארחם עליהם.
"בית מרזח" - לבית אבל לנחמו.
"ואל תנוד" - דרך המנחמים לנודד בראש.
"כי כה..." - ר"ל כי כן אמר לי ה' וגו' למען היות לאות.
מצודת ציון
"בית מרזח" - בית אבל, וכן (עמוס ו ז): "סר מרזח סרוחים".
"תנוד" - מלשון נדידה.
"להם" - עליהם.
"אספתי" - ענין כליון, כמו (ירמיהו ח): "אסף אסיפם".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- "אל תבוא בית מרזח" - שהוא האונן בעת שנקבר המת, שבאים לדרוש שלום החיים;
- "ואל תלך לספוד" - על המתים;
- "ואל תנוד" - על האבלים לנחמם.
ומפרש:
- נגד "אל תבוא בית מרזח" - "כי אספתי את שלומי", עד שאין לדרוש שלום החיים;
- ונגד "אל תלך לספוד", שהוא חסד עם המתים, אמר "את החסד";
- ונגד "אל תנוד להם", שהוא מצד הרחמים, אמר "את הרחמים".
ביאור המילות
- (ירמיהו טז ה): "מרזח" - משתה שהיו עושים בבית האונן, (עמוס ו ז): "וסר מרזח סרוחים" = משתה שעושים במקום הסירחון.
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (כתובות סט:): "אמר ליה: גברא דלא ידע מאי ניהו מרזיחא שלח ליה לרב הונא הונא חברין?! מאי מרזיחא? - אבל, דכתיב כה אמר ה' אל תבא בית מרזח..."
(ירמיהו טז ה): "...כי אספתי את שלומי מאת העם הזה את החסד ואת הרחמים" -
- (בבא בתרא י.): "תניא: אמר ר' אלעזר בר' יוסי: כל צדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה, שלום גדול ופרקליטין גדולין בין ישראל לאביהן שבשמים, שנאמר כה אמר ה' אל תבא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנוד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה [וגו' את] החסד ואת הרחמים:
- חסד זו גמילות חסדים,
- רחמים זו צדקה."
<< · מ"ג ירמיהו · טז · ה · >>