פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל לד י

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֶל הָרֹעִים וְדָרַשְׁתִּי אֶת צֹאנִי מִיָּדָם וְהִשְׁבַּתִּים מֵרְעוֹת צֹאן וְלֹא יִרְעוּ עוֹד הָרֹעִים אוֹתָם וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם וְלֹא תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִ֨י אֶֽל־הָרֹעִ֜ים וְֽדָרַשְׁתִּ֧י אֶת־צֹאנִ֣י מִיָּדָ֗ם וְהִשְׁבַּתִּים֙ מֵרְע֣וֹת צֹ֔אן וְלֹא־יִרְע֥וּ ע֛וֹד הָרֹעִ֖ים אוֹתָ֑ם וְהִצַּלְתִּ֤י צֹאנִי֙ מִפִּיהֶ֔ם וְלֹא־תִֽהְיֶ֥יןָ לָהֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא שְׁלַח רוּגְזִי עַל פַּרְנָסַיָא וְאֶתְבַּע יַת עַמִי מִידֵיהוֹן וַאֲבַטְלִינוּן מִלְפַרְנָסָא עַמָא וְלָא יְפַרְנְסוּן עוֹד פַרְנָסַיָא נַפְּשֵׁיהוֹן וֶאֱשֵׁיזֵיב עַמִי מִידֵיהוֹן וְלָא יִתְמַסְרוּן בִּידֵיהוֹן לְאִשְׁתֵּיצָאָה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ירעו עוד הרועים אותם" - את עצמם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנני אל הרעים", נגד מה שהיו צאני לבז ולאכלה זאת אדרוש מיד הרועים שחייבים לשלם כי פשעו בשמירתם, ונגד מ"ש ולא דרשו רועי את צאני העונש הוא "והשבתים מרעות צאן", (ר"ל שיקח המלוכה והמשרה מידם) עד "שלא ירעו עוד הרעים אותם", ונגד מ"ש וירעו הרועים אותם שרעו א"ע, "והצלתי צאני מפיהם":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודרשתי וגו'" - ר"ל אענישם על אבוד הצאן והשבתים מהיות עוד רועי צאן ולא ישמינו עוד את עצמם בחלב הצאן ר"ל אקח מהם השררה ולא יתענגו עוד בגזל העניים

"הנני" - הנה אני אפנה אל הרועים לשלם להם כגמולם

מצודת ציון

"ודרשתי" - זה הלשון יאמר על תשלומי הגמול וכן אנכי אדרש מעמו (שם י"ח)

"והשבתים" - ענין בטול ומניעה

<< · מ"ג יחזקאל · לד · י · >>