מקראות גדולות יואל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־בַּהֲמ֥וֹת שָׂדֶ֖ה תַּעֲר֣וֹג אֵלֶ֑יךָ כִּ֤י יָֽבְשׁוּ֙ אֲפִ֣יקֵי מָ֔יִם וְאֵ֕שׁ אָכְלָ֖ה נְא֥וֹת הַמִּדְבָּֽר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אַף חֵיוַת בָּרָא מְסַבְרָא קֳדָמָךְ אֲרֵי יְבִישׁוּ פַצִידֵי מַיָא וְקִדוּם תַקִיף כְּאֶשָׁא אָסַף דַרְוָת מַדְבְּרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תערוג" - תצעק כאשר פתר דונש ערג לאילים נהם לשחלים וגעה לעגלים וצהל לסוסים ציפצוף לעופות ונבח לכלבים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גם בהמות שדה תערוג אליך", שע"ז תצעק גם הבהמות המדבריות שאינם ברשות האדם והיא תצעק חמס על "כי יבשו אפיקי מים" ואיו לה מים לשתות.

"ואש אכלה נאות המדבר" ואין לה מרעה, וא"כ ע"ז אליך ה' אקרא, מה חטאו בהמות המדבריות ומדוע תענש בעון האדם?:


ביאור המילות

"תערג", בא על נהימת בהמות שדי מחמת צמאון, כאיל תערג על אפיקי מים:

"נאות מדבר". הוא מקום מרעה לבהמות כמ"ש בכ"מ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואש אכלה וגו'" - ר"ל לא נמצא במדבר אהלי הרועים על כן אין מרעה ולא ימצאו אח"כ לטרוף טרף כי לא יבואו שמה הצאן

"בהמות שדה" - ר"ל חית השדה שאינם ניזונים מן המרעה כי יטרפו טרף עכ"ז גם הם יצעקו על כי נתייבשו אפיקי מים כי היה אז גם עצירת הגשמים ופסקו הנהרות למשוך מימיהם

מצודת ציון

"בהמות שדי" - ועל החיות יאמר וכן ושן בהמות (דברים ל"ב) ותרגם אונקלוס חיות ברא

"תערוג" - הוא ענין צעקה כמו כאיל תערוג על אפיקי מים (תהלים מ"ב)

"אפיקי מים" - כן יקראו המקומות שהמים נגרים שם בחוזק ושוטפים

<< · מ"ג יואל · א · כ