<< · מ"ג יואל · א · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱלִ֕י כִּבְתוּלָ֥ה חֲגֻרַת־שַׂ֖ק עַל־בַּ֥עַל נְעוּרֶֽיהָ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל עֲבִידוּ אִלְיָא כִּבְתוּלָה דַאֲסִירָא סַקָא לְמִסְפַּד עַל בְּעֵל עוּלֶמְתָּהָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלי" - קינה מתרגמינן אליא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אלי" - עשי קינה כמו בתולה הנשאת לאיש ומת שחוגרת שק ומקוננת על הבעל הנשאת לו בנעוריה כי האהבה קשורה ביותר עם הבעל שנשאה בימי נעוריה כשהיתה עדיין בתולה 

מצודת ציון

"אלי" - ענין קינה כי שא קינה (יחזקאל יט)תרגם יונתן אליא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלי כבתולה", המליץ במליצתו מצייר כאילו הגפן והתאנה הם המיללים את הדברים הנאמרים (בפסוק ה' ו' ז') שהגפן יאמר להשכורים שיבכו כי גוי עלה על ארצו של הגפן, ושם את גפנו לשמה כ"ז ידבר עץ הגפן והתאנה שנשחתו, ומצייר אותם "כבתולה חגורת שק על בעל נעוריה" והוא דימוי מלציי נפלא מאד, שהארבה אכל והשחית את הענפים של הגפן והתאנה ולא נשאר מהם רק הגזע, והמנהג לחבוש שק על הגזע שהוסר הקליפה ממנו, כדי לחתלו ולחממו, כדי שיצמח בדים ופאורות אחרים וזה הוא הציור של חגורת שק, ובפי החכמים יקרא האילן שלא נקצץ מימיו בשם בתולה, כמ"ש (בפ"ק דנדה) ג' בתולות הן, בתולת שקמה כ"ז שלא נקצצה מימיה, ועפ"ז יצייר הגפן שלא נקצץ מימיו עד עתה בשם בתולה, כי עד עתה היתה בתולה, ויקרא הענפים שקצצו ממנה בשם בעל, כי הם למעלה ממנה, והבתולה הזאת עתה חגורת שק על הבעל שנקצץ והלך ממנה. ומצוה לה שתיליל היללה הנאמר למעלה כי גוי עלה על ארצי, ר"ל על הארץ שהיא גדלה עליה, והשחית את גפנה ותאנתה:

ביאור המילות

"אלי". מענין יללה ונתחלף היו"ד באל"ף ולמ"ד הכפל נפלה:
 

<< · מ"ג יואל · א · ח · >>