מ"ג יהושע טו סג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו [יכלו] בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא יוכלו [יָכְלוּ] בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַ͏ִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם לֹא־יָכְל֥וּ יוכלו בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְהוֹרִישָׁ֑ם וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְיַת יְבוּסָאֵי יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם לָא יְכִילוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְתָרָכוּתְהוֹן וִיתִיבוּ יְבוּסָאֵי עִם בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשְׁלֵם עַד יוֹמָא הַדִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא יכלו בני יהודה להורישם" - שנינו בספרי רבי יהושוע בן קרחה אומר יכולין היו אלא שלא היו רשאין מחמת השבועה שנשבע אברהם לאבימלך ויבוסי זה לא על שם האומה היה אלא מגדל דוד שהיה בירושלים ושמו יבוס ובני אותו מחוז מפלשתים היו וכשכבשו בני יהודה את ירושלים לא הורישו את בני אותו מחוז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא יכלו בני יהודה להורישם" - כי גם להם חלק מה בירושלים עם בני בנימין כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (זבחים נג ב) רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה וגו'

"היבוסי" - שם האומה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואת היבוסי". הסתירה שיש מפה לספר שופטים (סי' א) כתבתי ובארתי על נכון (שם פסוק ח):