מ"ג יהושע ז יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם׃
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וגם שמו בכליהם" - רצה לומר לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב (משלי ו ל) אבל המה גם שמו בכליהם להיות שמור לאוצר לא להוציא לשבור רעבון נפש ואם כן מעשה הנבלה ההיא כפולה ומוכפלת
"וגם כחשו" - הן לא יבוזו לגנב אם ישוב וניחם ומודה בה ומחזירה אבל המה גם כחשו
"וגם גנבו" - אלו לקחו לעין כל היו על כל פנים משוים כבוד המקום לכבוד בשר ודם אבל המה גנבו להשמר מבני אדם ומה' לא יראו
"וגם לקחו" - רצה לומר אף העובר אחת משאר מצות ה' ענש יענש והמה גם לקחו מחרמי גבוה חלק ה'
"וגם עברו את בריתי" - בא להגדיל מעשה הנבלה ההיא לומר הלא אף אם יחטא איש לאיש לא ינקה והמה אף כי לא חששו ועברו בריתי שעברו על החרם שהיא כשבועה
"חטא ישראל" - אף שהאיש אחד חטא מכל מקום על שלא שמרו זה את זה מעלה עליהם הכתוב כאלו כולם חטאו
מצודת ציון
"בריתי" - ענינו בכל מקום דבר המתקיים וגם שבועה הוא דבר המתקיים וחרם השבועה
"שמו" - נתנומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השבת נכרת ברית כמ"ש (שמות לא, טז) לעשות את השבת לדורותם ברית עולם: "וגם לקחו מן החרם". עברו על שבת ועל חרמי שמים. ב] ענין החטא, "וגם גנבו", שלא לקחו בפרהסיא רק בגניבה והסתר, ובזה "וגם כחשו", מכחישים בהשגחה ועשו עין שלמעלה כאילו אינה רואה. ג] בתכלית החטא, כי לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב, אבל הוא לא נצרך לגניבה, "כי גם שמו בכליהם", שהטמינו בארץ, כי אין לו צורך בה: