פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות חבקוק


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּזְהוֹר יְקָרֵיהּ כִּזְהוֹר בְּרֵאשִׁית אִתְגְלֵי וְזִקוּקִין מִמֶרְכָּבַת יְקָרֵיהּ נַפְקִין תַּמָן גְלָא יַת שְׁכִנְתֵּיהּ דַהֲוַת מִטַמְרָא מִבְּנֵי אֱנָשָׁא בִּתְקוֹף רוּמָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונוגה" - אותו היום

"כאור תהיה" - כאור המיוחד של שבעת ימי בראשית היה וכן ת"י

"קרנים" - לשון מאור כשהוא נוקב וזורח דרך הנקב נראה כמין קרנים בולטין וכן (שמות לד) כי קרן עור פניו

"מידו" - מידו של הקב"ה באו להם

"ושם חביון עזו" - כתרגומו שם נגלה עזו שהיה חבוי למפרע בסתר עליון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונוגה כאור תהיה", הנוגה הוא הדבר שאין לו אור מעצמו רק מקבל את האור המתפלש עליו ומגיה אותו, כמו הירח שאין לו אור מצד עצמו רק יש לו נוגה שהוא מקבל מאור השמש, וכן בנמשל הגם שאור ה' לא יתגלה בארץ כי השמים יכסה הודו, ולא יהיה שם רק נוגה מן האור, בכ"ז תהיה הנוגה כמו האור העצמי, ר"ל שבני אדם ישיגו בו תהלת ה' ואורו כאילו השיגו האור בעצמו, שגם ההשגחה הנעלמת ומעוטפת אז, תהיה די להכיר בה אור ה' והשגחתו "קרנים מידו לו". שמן האור יאציל קרנים על הנוגה, עד שגם הנוגה יקרן ויבריק באור גדול ניכר לכל, ר"ל שגם ההשגחה הנסתרת תשלח קרני אורה וברקיה שידעו כולם את השגחת ה', "ושם חביון עזו", הגם שאז ה' חבוי בחביון, נסתר ונחבא בלתי מתראה הוא נמצא שם בהנוגה והוא חי וקיים, כמ"ש בקרב שנים חייהו, הגם שהוא מתחבא ובלתי נודע בגלוי:


ביאור המילות

"ונוגה כאור תהיה". כבר התבאר אצלי שהנוגה הוא מדבר שאין לו אור מצד עצמו רק מוציא האור מדבר אחר, כמו הירח והכוכבים שאין להם אור רק מקבלים ומגיהים אור השמש הזורח עליהם, וכן האור המתנוצץ בפאת מזרח קודם עלות השמש שבא ע"י הבקעת אור השמש באמצעות הקיטורים העבים העולה מן הארץ (כנ"ל עמוס ה' כ'), והתבאר (ישעיה ט' ב', י"ג י', נ' י', נ"ט ט', ס' ג', ושם י"ט, משלי ד' י"ח):

"קרנים". מענין כי קרן עור פני משה, שהאור מתנוצץ כמו קרנים לכל צד. ויל"פ מענין זה שם אצמיח קרן לדוד, מענין אורה, כמו שסיים ערכתי נר למשיחי:

"מידו". היינו מן האור:

"לו". היינו להנוגה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושם וגו'" - במחנה ישראל הלך חביון עוזו הם הלוחות שהיו מאז חבויים וגנוזים במרום הנתונים בארון הנקרא עז כמ"ש אתה וארון עזך (תהלים קלב)

"קרנים וגו'" - מיד ה' בא לישראל קרן ממשלה והתגברות

"ונגה כאור תהיה" - הנוגה של עמוד האש שהוליך לפני ישראל היתה מאירה כאור היום

מצודת ציון

"ונוגה" - ענין הארה וזריחה כמו מנוגה נגדו (תהלים יח)

"קרנים" - הושאל על הממשלה והתחזקות על שם שבעלי חיים בעלי הקרן יתחזקו בהם

"חביון" - מלשון חבוי וגנוז כמו חבי כמעט רגע (ישעיהו כו)

"עוזו" - ענין חוזק ועל הארון יאמר שהוא חזקו של ישראל

<< · מ"ג חבקוק · ג · ד · >>